אך עיקר זעמו של אחד העם נסב על הצביון הלא עברי של אותה מדינה; מטרתה של המדינה החדשה, מאשים אחד העם את הרצל, היא לחקות אומות ומדינות זרות, ולוותר כליל על הייחוד הלאומי-יהודי של העם, שפתו, ספרותו ותרבותו מאמריו של אחד העם, אומר , מיקדו תמיד את תשומת לבו של הרוב בקהל היהודי ולא היו כמותם לעורר עניין ותסיסה
במאמרו "הבוכים" , שנכתב זמן קצר לאחר , שבו התקיימה ההצבעה על - הוא בעצם סותם את הגולל על הציונות המדינית של הוא ניהל משא ומתן עם גורמים שונים בתחום זה, וניסה לעניין את אחד מראשי , סוחר התה והנדבן , שיתרום מכספו למפעל

אסתר שימקין

השפעתו ניכרת במשנתם של הוגים כ, ורבים אחרים.

אחד העם
בתחילת מאמרו "כהן ונביא" הוא מדגים את עקרון "" ב, לצורך הבהרה שאם משפיעים שני כוחות קיצוניים על גוף, אזי תנועתו תהיה פשרה בין שני הכוחות
מרפאת ילדים ונוער
אך בקונגרס השישי הפכה ציון ל, וכל הבסיס של אמונתם התמוטט מול עיניהם, וזו הסיבה לבכיים
אחד העם
לעומתם, אותם שהצביעו "לא" פרשו הצידה ובכו, כי הם האמינו בכל לבם שתהיה תחייה רוחנית לעם ישראל בארץ האבות - שם הם יבנו את המרכז הלאומי רוחני של היהדות
כאשר בתו רחל התחתנה עם מיכאיל אוסורוגין, שהתגייר למענה , גרם לו הדבר צער רב אשר הביאו להמעיט בכתיבה אחד העם מכנה אותם חסידים שוטים, שנוהרים אחר מנהיגם הכריזמטי, כאותם שנהרו אחר משיח השקר
אנשי רוח רבים תרמו לפרקים השונים בעיתון: , , , "רב צעיר" מ"ל , , , ואחרים תהליך הקבלה כרוך במילוי שאלון שהינו טופס פנייה אותו ניתן לקבל באמצעות מזכירות המרפאה

מגדל אחד העם, חיפה

הרצל עצמו רמז בספר על משלח ידם הנפוץ של יהודי המזרח, באומרו: "לא רצינו להיות עם של חנוונים".

27
מגדל אחד העם, חיפה
מקום ההוצאה התחלף מדי פעם עקב בעיות של הפקת רישיון, אך המערכת ישבה בדרך כלל ב או ב
אסתר שימקין
הרוחות להטו, ישיבות והחלטות התחלפו והחשש התגבר, שהדברים יגיעו לידי משבר ולקריסת הפרויקט
אסתר שימקין
אחותו הד"ר הייתה הרופאה העברייה הראשונה בחיפה
עלינו להיות זהירים בהנהגתנו עם עם נכרי שאנו באים לגור בתוכו מחדש, להתהלך איתו באהבה וכבוד, ואין צריך לאמר בצדק ובמשפט זו היא ערבוביה של מלים-מקשקשות, סתומות וחטופות האירופיים, תהו ובהו של דרכי-דבור אשר לשווא נחפש בהם רעיון אחד ברור, מסומן היטב, משוכלל בהגיון ומובן לקורא
בשנת ניסה להוציא לאור לכל ענייני ה בשם "אוצר היהדות" אחד העם היה ממנהיגי , והוביל קו בקרב חברי הארגון החילוניים לפיו "לברית בין חרדים וחופשיים ערך גבוה יותר מהחלת רפורמה דתית בעם היהודי" אחד העם דגל בציונות כמרכז רוחני של ה

מגדל אחד העם, חיפה

העורכים החשובים של כתב העת היו: אחד העם 1896 - 1902 יוסף קלוזנר, ביאליק ובשנתיים האחרונות.

13
אחד העם
לא ב, ולא ב, אלא אך ורק בציון
אחד העם
בחיבורו "אמת מארץ ישראל" , שנכתב ב-1891, זמן קצר אחרי ביקורו בארץ, הוא תיאר את המחסור באדמות פנויות להתיישבות יהודית: "רגילים אנו להאמין בחו"ל, כי ארץ ישראל היא עתה כמעט כולה שוממה, מדבר לא זרוע, וכל הרוצה לקנות בה קרקעות יבוא ויקנה כחפץ לבו
אחד העם
קברם של ד"ר אסתר וד"ר ונחום שימקין ב במרץ עבר הזוג להתגורר ב בעקבות התקבלותה לעבודה בקעמצ"א קבוצת עזרה מדיצינית ציונית אמריקנית , אך במהרה חזרו לחיפה על מנת שתנהל את המעבדה ב שנפתח ב- סמוך לביתם ברחוב אחד העם 12