ודוק - שני סייגים אחרונים אלה שנקבעו בפסיקה נגזרים למעשה מהסייגים הקבועים בהוראת סעיף 17 ב גופו
בנוסף, הבהירה באת כוח המערערת, בעקבות הערותינו, כי ועדות האתיקה אינן מתיימרות להפעיל סמכויות חקירה אלא אך סמכות בירור, וכי לצורך בירור תלונות אין ועדות האתיקה מפעילות אמצעי חקירה לשיטת הנקבל משרדו הינו המוביל בארץ בתחומו

לשכת עורכי הדין

לצורך כך נדרש כאמור בירור עובדתי של התלונה או החשד.

16
לשכת עורכי הדין
מכל מקום, כאשר נקבע כי פעולה של רשות מינהלית חרגה מסמכותה, פסלות ההחלטה שנתקבלה נובעת מכללי המשפט המינהלי בנוגע לפעולה החורגת מסמכות, ואינה נדרשת לדוקטרינות בדבר קבילות ראיות מתחום המשפט הפלילי
ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין
בא כוח המשיב מצדו הסכים כי לוועדת האתיקה מוקנית סמכות בירור באמצעות כלים לגיטימיים העומדים לכל אדם, אולם טען כי הבירור צריך להתבצע על ידי פניה לנילון לקבלת תגובתו ואין ועדת האתיקה מוסמכת להשתמש באמצעי בירור סמויים
לשכת עורכי הדין
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד באתר
ש ו פ ט השופט נ' הנדל: אני מסכים תפקידיה של הלשכה, אשר בראשה עומד עו"ד יורי גיא-רון, הינם פיקוח על המתמחים בעריכת דין לרבות עריכת מבחני הלשכה והסמכתם למקצוע ושימוש כבית דין משמעתי בין עורכי לדין לבין עצמם ובין עורכי דין לבין לקוחותיהם
לשכת עורכי הדין בהתאם להחלטת המחוקק משנת 1961, הוקמה בישראל לשכה המאגדת תחתיה את כל עורכי הדין בישראל — היא לשכת עורכי הדין אין חולק גם על כך שבמסגרת "בירור" מוסמכת ועדת האתיקה, בנוסף על פנייה למתלונן ולנילון, לאסוף מידע רלבנטי לגבי התלונה או החשד לעבירת משמעת ממקורות גלויים או בדרכים שאינן מצריכות הפעלת סמכויות חקירה או פגיעה בזכות

ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין

הענקת סמכות "קובל" ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה, העומדים בראש מערכת התביעה הפלילית, לצד וועדות האתיקה, מדגישה את תפקידן של ועדות האתיקה כגוף אכיפה-תביעה, ולא כגוף מעין-שיפוטי.

6
ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין
נוכח האמור, הרשיע בית הדין המחוזי את המשיב בעבירות של ביצוע מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, שידול לקוחות באמצעות אחר ועשיית פרסומת באמצעותו - לפי סעיפים 53, 56 ו-61 1 ו- 3 לחוק לשכת עורכי הדין
ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין
במסגרת זו רשאית ועדת האתיקה - וגם על כך אין המשיב חולק - גם לפנות לגופים ציבוריים המחזיקים במידע רלבנטי לצורך בירור תלונה או חשד לשם קבלת מידע הדרוש לה לצורך מילוי תפקידה, בהתאם להוראות סעיף 23ג לחוק הגנת הפרטיות
ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין
כאמור, המערערת הדגישה - בטיעונה בכתב ובעל-פה - כי היא אינה מתיימרת להפעיל "סמכויות חקירה" ובכלל זאת לבצע חקירה סמויה אחר חבר לשכה, אלא אך לברר תלונה או חשד לביצועה של עבירת משמעת באמצעות פעולות שאינן טעונות הסמכה מפורשת
במקרה דנן, לא בוצעו כנגד המשיב כל "פעולות חקירה", וממילא לא היה מקום לקביעתו של בית משפט קמא שמדובר היה ב"חקירה סמויה" תוך "חדירה למרחב האישי-פרטי" של המשיב כפי שקבע בית הדין המחוזי, התנאים במקום כלל לא אפשרו שמירה על המרקם העדין של מפגש עו"ד-לקוח, והמשיב נשמע משווק את משרדו ומשלח לדרכו את כל מי שהשירות המשוּוק אינו רלבנטי אליו
אכן, מעורבות אקטיבית של הגורם השיפוטי בייזום איסוף ראיות, כפי שנעשה בעניין פלונית, חורגת מתפקידו של הגוף המשמש כגורם המכריע בהליך אדברסרי ופוגעת באובייקטיביות ההליך השיפוטי

ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין

לדעתי, שגה בית משפט קמא בראש ובראשונה בכך שגזר גזירה שווה בין ענייננו לבין ענין פלונית, תוך שהוא אינו נותן דעתו למעמדה ותפקידה השונה של ועדת האתיקה לפי חוק לשכת עורכי הדין לעומת ועדה רפואית לפי חוק הנכים לענין המותר והאסור במסגרת ביצוע תפקידיהן; כמו גם בסיווג פעילות המערערת דנן כפעילות של "חקירה סמויה" שבוצעה שלא כדין, תוך השוואה לפעולות החקירה מושא ההליך בענין פלונית — הכל כפי שיפורט להלן.

29
ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין
ראשית אעיר, כי כבר בהחלטת בית הדין המשמעתי המחוזי הובהר כי הסמכות לבירור תלונה באמצעות חוקר פרטי מוגבלת בכך ש"אין הדברים נעשים אגב פגיעה בזכות מהותית כגון פגיעה בפרטיות" פסקה 4 לעיל
לשכת עורכי הדין
ריבוי הפעילות השלטונית, הסיבוך שבה, התשתית העובדתית המקיפה המשמשת לה בסיס, כל אלה מחייבים, למען יעילות פעולת השלטון, כי הרשות השלטונית תוכל להיעזר באחרים בביצוע תפקידיה ותוכל להפעיל את סמכותה באמצעות זולתה
ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין
לאחר צפייה בצילומים ובחומרים שבדיסק מצא בית הדין לקבל כראיה את הצילומים שערך החוקר בכנס ואת המסמכים שאסף, תוך שהוא דוחה את טענת המשיב כי נפל פגם מהותי בחוקיות איסוף הראיות, בקבעו כי "ישנן סיטואציות המחייבות שימוש בכלים כגון דא בכדי להניח תשתית ראייתית לביסוס חשד לקיום דבר עבירה, ובלבד שאין הדברים נעשים אגב פגיעה בזכות מהותית כגון הזכות לפרטיות"