ספירת השנים בלוח היא "1571 לישוע הנוצרי, 7071 ל ו-6642 לעברים" , כך ששנת היא שנת 7082 היינו 7 שנים מעוברות בכל מחזור של 19 שנים
כיוון שמספר הימים בחודש חייב להיות שלם, נקבע שהחודש העברי יכיל 29 ימים או 30 ימים בעיה דומה הייתה קיימת ב

הלוח העברי

הינף העומר המכונה קציר שעורים חל תמיד ביום ראשון, ממחרת השבת שאחרי תום חג הפסח ב-26 בניסן.

6
לוח שנה עברי תשרי
הטור הרביעי מימין מגדיר את אורך הטווח והטור החמישי נותן את האחוז מסך כל השבוע 168 שעות שהטווח מכסה
איזה, איזו, אילו
ישנם גם מונחים הנובעים מתאריכים עבריים 'פרצוף תשעה באב', 'ימי תמוז', 'מסיבת ראש חודש אדר', 'אהבה בט"ו באב' וכדומה , ורחובות ששמם על שם תאריכים עבריים ידועים או חשובים למקום, דוגמת רחוב יום הגשם במקומות אחדים בארץ ו יום העצמאות
איזה, איזו, אילו
היו מי שטענו , שהוספת תרמ"ב החלקים למולד זקן בשיטת בן מאיר נועדה להתאים את הדחיות בחשבון המולדות הנהוג לדחיות שהיו נוצרות לפי חשבון מולדות אחר, כזה שהניח לו ל'עיקר' את מולד ניסן בשנה ראשונה ביום ד ו-ט שעות, וללא תרמ"ב החלקים
חשבונותיו של הלל נשיאה מתאמים למעשה בין שלושה מחזורי זמן: מחזור החודשי שמקביל להשתנות צורת הירח ומסלולו עד לחזרתו לצורה ולמסלול המקורי, מחזור השנתי שמקביל להשתנות אורכי היום והלילה, כלומר לארבע , ומחזור ה - שישה ימי עבודה ויום מנוחה פורים מתנהג בעניין זה כשאר החגים כיוון שהוא חל תמיד באדר ב', ולא באדר א'
הבעיה תוקנה רק כשהצטבר הפער ל-10 ימים, על ידי קבלת ההנחה הרווחת היא שזמן המולד נקבע לפי השעה המקומית בירושלים , שמקדימה את ה ב-2 שעות, 20 דקות ו-56

הלוח העברי

עיבור השנה נעשה בכל פעם שהפער בין תחילת חודש ניסן לתחילת האביב מצטבר לכדי מחזור ירח שלם, ובכך חודש ניסן "שב" לאביב האסטרונומי.

איזה, איזו, אילו
בזכות העיבור, במחזוריות של 19 שנה תאריכים עבריים וגרגוריאניים נפגשים למשל חל ב- וט' באב חל ב-27 ביולי , או נופלים קרוב זה לזה, בסטייה של יום בדרך כלל למשל ט' באב חל ב- וט' באב חל ב-3 באוגוסט , או יומיים במקרים נדירים יותר למשל ט' באב חל ב- וט' באב חל ב- , ועד 3 ימים במקרים נדירים מאוד
לוח שנה עברי תשרי
ככל הנראה, מקורם של שמות אלו בשפה הפיניקית, והם מובאים בתנ"ך רק ב בשל השפעה תרבותית פיניקית, בעקבות המסחר של המלך עם ה
הלוח העברי
הנוצרים הראשונים הקפידו להתאבל על ישו ביום שישי שבחול המועד, ולחגוג את תחייתו ביום ראשון שאחריו
מקובל לסמן את השנים הללו באותיות עבריות: ג', ו', ח', י"א, י"ד, י"ז, י"ט, ובראשי תיבות: גו"ח אדז"ט רוב הימים בשבוע נקראים לפי מספרם: יום ראשון, שני, שלישי וכו'; רק ליום השביעי יש שם:
אף בהנחה שדבריו נכונים לגבי המרחק במעלות בין ובין ירושלים כפי שטען, לא ברור מדוע בחר להתמקד בתרמ"ב 642 חלקים דווקא, ולא תש"כ 720 חלקים, המתאימים בדיוק ל-10 המעלות שלדברי הכותב לא חיו בהם יַרְחו זֶרַע - הזריעה בכסלו וטבת

איזה, איזו, אילו

ואילו רס"ג טען לעומתו, כי אומנם כך היה בזמן ש התקיים, אבל כאשר מחשבים את השנה ממילא בחשבון מתמטי, בלי קשר לעדים ולסנהדרין היושבת ב, אין כל יתרון בעובדת היות בן מאיר חכם ארצישראלי.

28
איזה, איזו, אילו
ועשיית העגל במדבר אירעה לפי המסורת ב, אותו היום בשבוע שבו חל ז' של פסח
איזה, איזו, אילו
בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי לפי , ואילו כעת הוא לוח מְחֻשָּׁב
לוח שנה עברי תשרי
ב נאמר: "שנה" ו"חודש" - לפי הלוח הגריגוריאני, ואם צויינה תחילת תקופתם או סופה לפי הלוח העברי בלבד - לפי הלוח העברי