| ספירת השנים בלוח היא "1571 לישוע הנוצרי, 7071 ל ו-6642 לעברים" , כך ששנת היא שנת 7082 | היינו 7 שנים מעוברות בכל מחזור של 19 שנים |
|---|---|
| כיוון שמספר הימים בחודש חייב להיות שלם, נקבע שהחודש העברי יכיל 29 ימים או 30 ימים | בעיה דומה הייתה קיימת ב |
הינף העומר המכונה קציר שעורים חל תמיד ביום ראשון, ממחרת השבת שאחרי תום חג הפסח ב-26 בניסן.
6| חשבונותיו של הלל נשיאה מתאמים למעשה בין שלושה מחזורי זמן: מחזור החודשי שמקביל להשתנות צורת הירח ומסלולו עד לחזרתו לצורה ולמסלול המקורי, מחזור השנתי שמקביל להשתנות אורכי היום והלילה, כלומר לארבע , ומחזור ה - שישה ימי עבודה ויום מנוחה | פורים מתנהג בעניין זה כשאר החגים כיוון שהוא חל תמיד באדר ב', ולא באדר א' |
|---|---|
| הבעיה תוקנה רק כשהצטבר הפער ל-10 ימים, על ידי קבלת | ההנחה הרווחת היא שזמן המולד נקבע לפי השעה המקומית בירושלים , שמקדימה את ה ב-2 שעות, 20 דקות ו-56 |
עיבור השנה נעשה בכל פעם שהפער בין תחילת חודש ניסן לתחילת האביב מצטבר לכדי מחזור ירח שלם, ובכך חודש ניסן "שב" לאביב האסטרונומי.
| מקובל לסמן את השנים הללו באותיות עבריות: ג', ו', ח', י"א, י"ד, י"ז, י"ט, ובראשי תיבות: גו"ח אדז"ט | רוב הימים בשבוע נקראים לפי מספרם: יום ראשון, שני, שלישי וכו'; רק ליום השביעי יש שם: |
|---|---|
| אף בהנחה שדבריו נכונים לגבי המרחק במעלות בין ובין ירושלים כפי שטען, לא ברור מדוע בחר להתמקד בתרמ"ב 642 חלקים דווקא, ולא תש"כ 720 חלקים, המתאימים בדיוק ל-10 המעלות שלדברי הכותב לא חיו בהם | יַרְחו זֶרַע - הזריעה בכסלו וטבת |
ואילו רס"ג טען לעומתו, כי אומנם כך היה בזמן ש התקיים, אבל כאשר מחשבים את השנה ממילא בחשבון מתמטי, בלי קשר לעדים ולסנהדרין היושבת ב, אין כל יתרון בעובדת היות בן מאיר חכם ארצישראלי.
28