ואכן, גם השופט לוי לא נימק את אמירתו בבג"ץ קריב | תודתי נתונה לעו"ד דן יקיר ולעו"ד יונתן ברמן על הערות מועילות |
---|---|
גם במצב בו היועמ"ש משתכנע מטענות העותר, האם מתפקידו להנחות את הרשות המוסמכת על יישום החוק להתעלם מחוק של הכנסת בטענה כי החוק אינו חוקתי? רק לאחרונה הביע היועמ"ש את עמדתו כי חוק ההסדרה אינו חוקתי, וסרב להגן עליו בבג"ץ | הטעם העיקרי לכך הוא חיסכון במשאבים שיפוטיים, בפרט כאשר קיימת דרך יעילה יותר לפתרון הסכסוך, שיכולה אף לייתרו |
בפסק דינו הקצר בן עמוד אחד קבע בג"ץ כי יש להגיש עתירה חדשה נגד החוק החדש, אולם רק לאחר שייעשה מיצוי הליכים לגבי החוק החדש שזה עתה התקבל.
1במקרה זה העותר ביקש לבטל קנסות תעבורה, ולחלופין טען ככל הנראה בצורה מאוד לקונית לבטלות סעיף בחוק סדר הדין הפלילי ותקנות בתקנות סדר הדין הפלילי | וכאמור, גם אם הרשות הייתה משתכנעת בצדקת העותר, לא היה בכך כדי להועיל לו, משום שעדיין היה עליו לפנות לבג"ץ לפסילת החוק, שכן לרשות עצמה אין סמכות לבטל את החוק |
---|---|
ואולם, כאשר מדובר בחוקים חדשים, לגביהם כבר התבצעה בחינה חוקתית הן במשרד המשפטים והן בייעוץ המשפטי של הכנסת, אין זה סביר שהעותר יעלה טענות שלא נשקלו על-ידי שני גורמים אלה | הבעיה היא החוק עצמו והיותו לא חוקתי |
נראה כי הפעם הראשונה בה התייחס בג"ץ, באמרת אגב, לעילת מיצוי הליכים כדי לדחות טענה בדבר אי חוקתיות חוק הייתה ב-2002, בבג"ץ קריב נ' מדינת ישראל.
14