ואכן, גם השופט לוי לא נימק את אמירתו בבג"ץ קריב תודתי נתונה לעו"ד דן יקיר ולעו"ד יונתן ברמן על הערות מועילות
גם במצב בו היועמ"ש משתכנע מטענות העותר, האם מתפקידו להנחות את הרשות המוסמכת על יישום החוק להתעלם מחוק של הכנסת בטענה כי החוק אינו חוקתי? רק לאחרונה הביע היועמ"ש את עמדתו כי חוק ההסדרה אינו חוקתי, וסרב להגן עליו בבג"ץ הטעם העיקרי לכך הוא חיסכון במשאבים שיפוטיים, בפרט כאשר קיימת דרך יעילה יותר לפתרון הסכסוך, שיכולה אף לייתרו

על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות / אדם שנער

בפסק דינו הקצר בן עמוד אחד קבע בג"ץ כי יש להגיש עתירה חדשה נגד החוק החדש, אולם רק לאחר שייעשה מיצוי הליכים לגבי החוק החדש שזה עתה התקבל.

1
על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות / אדם שנער
טעם אחר הוא כי מיצוי הליכים עשוי למקד את המחלוקת, ולצמצמה רק לסוגיות המצריכות את הכרעתו של בית המשפט
על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות / אדם שנער
חיוב העותר במיצוי הליכים בעתירות חוקתיות — להבדיל ממיצוי הליכים במקרים של החלטות של רשויות המנהל — מנוגד לרציונלים של חובת מיצוי ההליכים, עלול להעצים את הפגיעה בזכויות אדם, ובניגוד לעילות סף אחרות, אינו תורם ומועיל לבירור העתירה לגופה
על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות / אדם שנער
מכיוון שאין ליועמ"ש או לכל גורם אחר ברשות המבצעת סמכות או יכולת להביא לשינוי החוק, התעקשות על מיצוי הליכים רק תעכב את הדיון בעתירה במספר חודשים, במקרה הטוב
במקרה זה העותר ביקש לבטל קנסות תעבורה, ולחלופין טען ככל הנראה בצורה מאוד לקונית לבטלות סעיף בחוק סדר הדין הפלילי ותקנות בתקנות סדר הדין הפלילי וכאמור, גם אם הרשות הייתה משתכנעת בצדקת העותר, לא היה בכך כדי להועיל לו, משום שעדיין היה עליו לפנות לבג"ץ לפסילת החוק, שכן לרשות עצמה אין סמכות לבטל את החוק
ואולם, כאשר מדובר בחוקים חדשים, לגביהם כבר התבצעה בחינה חוקתית הן במשרד המשפטים והן בייעוץ המשפטי של הכנסת, אין זה סביר שהעותר יעלה טענות שלא נשקלו על-ידי שני גורמים אלה הבעיה היא החוק עצמו והיותו לא חוקתי

על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות / אדם שנער

נראה כי הפעם הראשונה בה התייחס בג"ץ, באמרת אגב, לעילת מיצוי הליכים כדי לדחות טענה בדבר אי חוקתיות חוק הייתה ב-2002, בבג"ץ קריב נ' מדינת ישראל.

14
על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות / אדם שנער
להשלמת התמונה, יש לציין כי ביום 16
על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות / אדם שנער
בפסק דין קצר נאמר מפי השופט לוי כי "מעבר לדרוש אוסיף כי מקובלת עליי גם השקפתם של המשיבים שלפיה עתירות אלו מוקדמות הן בכל הנוגע לשינוי החקיקה, הואיל והיה על העותר לפנות לרשות המוסמכת, ורק אם דרכו לא תצלח שם, פתוחה בפניו הדרך לשוב ולפנות לבית-משפט זה, ובלבד שתהיה בידו עילה מתאימה
על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות / אדם שנער
לא רק שבג"ץ מתבסס על אוביטר מבלי שאי פעם הוקדש דיון מסודר ומעמיק לסוגיה, הרי שהכלל שבג"ץ אימץ חותר תחת התכליות המוצדקות של דרישת מיצוי ההליכים, אשר אינן רלבנטיות בעתירות חוקתיות