ביום השביעי אומר: לעול דוד מלכא משיחא ועמיה וכו' | יש המסבירים שטעמה של מצווה זו כדי לברך את גשמי השנה הקרבה |
---|---|
ויעבירו קול בכל ערי יהודה לחוג את החג הזה מדי שנה בשנה |
המנהג הזה לקוח מהזהר אמור ק"ג- ק"ד.
1למה יש רע וסבל בעולם? וכשיש חשש סכנה לשריפה וכדומה, ידליק נר חשמלי לכבוד האושפיזין | הטעם מציין תורה והריח - מעשים טובים, כך שהאתרוג, בעל הטעם והריח, מסמל אדם שיש בו גם תורה וגם מעשים טובים, והערבה, חסרת הטעם וחסרת הריח, מסמלת אדם שאין בו לא תורה ולא מעשים טובים |
---|---|
איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? אבל, במובן זה, זו שמחת הישג בלבד | יום החג הראשון הוא , ואחריו שישה ימי |
מטרת הישיבה בסוכה לשמש תזכורת לדורות הבאים, כפי שנכתב: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" ויקרא כג מב-מג.
20וּמֵאוּשְׁפִּיזִין עִילָאִין אוּשְׁפִּיזִין דִּמְהֵימְנוּתָא תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת רַב בְּרָכוֹת, וְלָרְעֵבִים גַּם צְמֵאִים תֵּן לַחְמָם וּמֵימָם הַנֶּאֱמָנִים, וְתִתֶּן לִי זְכוּת לָשֶׁבֶת וְלַחֲסוֹת בְּסֵתֶר צֵל כְּנָפֶיךָ בְּעֵת פְּטִירָתִי מִן הָעוֹלָם, וְלַחֲסוֹת מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר, כִּי תַמְטִיר עַל רְשָׁעִים פַּחִים, וּתְהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת סֻכָּה זוּ שֶׁאֲנִי מְקַיֵּם, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדוּקֶיהָ וּתְנָאֶיהָ וְכָל מִצְוֹת הַתְּלוּיִם בָּהּ | אחד מצעדיו הבולטים הוא דחייתו של חג הסוכות בחודש, וחגיגתו ב, במקום בט"ו בתשרי |
---|---|
כמו כן, ב של היום הראשון קוראים ב את החזון שבו מתאר זכריה מלחמה עתידית על ירושלים שלאחריה יחוגו כל העמים את חג הסוכות |