| פרק ד דברים פרק ד א וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל-הַחֻקִּים וְאֶל-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם, לַעֲשׂוֹת--לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, נֹתֵן לָכֶם | אם כך הם פני הדברים, הרי ששירת האזינו היא בעצם המסר האחרון של התורה |
|---|---|
| משמעותה התיאולוגית של ההכרזה תידון להלן | לא כִּי אֵל רַחוּם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ; וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת-בְּרִית אֲבֹתֶיךָ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם |
להעתקת הקטע המסומן, עברו למסמך היעד, סמנו את המקום הרצוי ולחצו: CTRL+V להדבקת הקטע.
26| רק לאחר קריעת ים סוף וטביעת המצרים זכו בני ישראל לחירות מוחלטת משעבוד מצרים | נוסחת התקשרות זו ביטאה בחציה הראשון את התחייבות ה' להגן על העם, ובחציה השני — את התחייבות העם לעבוד את ה' |
|---|---|
| על מנת להבטיח שבני ישראל אכן ישמרו את התורה, נחוצה מערכת אכיפה באמצעות ענישה, וזוהי בעצם מהותה של פרשת התוכחה |
מכאן ואילך מתוארכת ספרות התורה על פי התייחסותה לס"ד.