| תשובה: אם אתה שמח בתכלת, אפשר לברך שהחיינו | בברכת המזון מקרא מלא דיבר הכתוב דברים ח' י' "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך", ברכת התורה למדו מדכתיב "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו" ברכות כ"א ע"א |
|---|---|
| המקור השני הוא ברייתא המובאת במסכת ברכות לז: : תניא: היה עומד ומקריב מנחות בירושלים, אומר: ברוך שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה; נטלן לאכלן — מברך המוציא לחם מן הארץ | שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה תשובה: שנינו במסכת חולין דף קג: כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים |
אמנם יש שכתבו שלא לברך בימינו ברכה זו, כדי למנוע מצב שמישהו יברך רק כדי לא לפגוע בחברו.
19| אך אענה בקיצור במה שאני מורה ובא זה עידן ועידנים, דאף שנהגו לברך את כל ברכות השבח וההודיה סימן רכ"ג — רכ"ה לא נהגו לברך על חכמי ישראל, ולא ברואה את חבירו לאחר שלושים יום, ובטעמא דמילתא אמרתי, דבברכות אלה או שנכָּשל לברך ברכה לבטלה, או שנרבה בהלבנת פנים, בשנאת אחים ומחלוקת | ב יש שנהגו שלא לברך שהחיינו |
|---|---|
| נחלקו רש"י ותוספות לגבי מצווה הנעשית שתי פעמים בשנה כגון שמקריב ב האם מברכים עליה שהחיינו | ועיין עוד בשו"ת חת"ס או"ח סימן נ"ה שם כתב לחזק את סברת הב"ח דבשהחיינו יש לברך אף בספק, וכתב לפרש דמה שאמרו דברכת שהחיינו הוי רשות אין כונתם אלא דעל פרי וכלים חדשים אין לברך אלא כששמח בהם, וכל שאינו שמח אינו מברך |
| אם כן, לכאורה תוספת של הציצית על בגד החייב בארבע כנפות היא תוספת משמעותית, אף שהבגד ישן, ומחייבת ברכת שהחיינו | לפי חלק מהפוסקים, בברכת שהחיינו לא חל הכלל האומר ש"ספק ברכות להקל", לפיו אין לברך במקום שיש ספק אם האדם חייב בברכה זו או לא, משום שברכה זו באה על שמחת הלב, ואם האדם שמח - הברכה אינה לבטלה |
|---|---|
| בימי , היו שנהגו שלא לברך, אך למעשה נפסק לברך | אמנם בפועל לא נוהגים לברך על כך, וכדברי כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בתורת מנחם תשמ"ט ח"ג עמ' 127 ביחידות עם הרבנים הראשיים לישראל הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו |