| הוא לא הצליח להתקשר לעבודה מסוימת, ולא החמיץ שום טיול אליו יכול היה להצטרף, דבר שגרם אף כמה "בירורים" עמו במשק | ההליכה לפטרה, על סיכוניה, הייתה אפוא, כמדומה, מעין כפרה כזאת על אי-השתתפות במלחמה |
|---|---|
| יש לזכור גם כי הם היו מבוגרים יותר מן הצעירים שהלכו לפטרה אחריהם הצעיר שבהם, איתן, היה בן 22, ואילו גילה הייתה בת 28 | העיתונות אמנם מגנה את המעשה, ואורי דן מ"מעריב" אף טוען כי יש להתייחס אליהם כאל גונבי מכוניות ופורצי דירות, אך השוואה קיצונית זו אינה משקפת בשום-אופן את הרגשתו של הציבור באותם ימים, הרגשה של גינוי ושל הערצה כאחד |
| אך הדברים הללו, כאמור, לא היו ידועים לאותם צעירים שהחליטו ללכת לפטרה, מה עוד ששנַיִם כבר הוכיחו לפניהם שאמנם אפשר להגיע לפטרה בשלום — רחל סבוראי, בת עין-חרוד, ידידתה הטובה של גילה בן עקיבא מימי הפלמ"ח, ומאיר הר-ציון, אז נח"לאי בלתי-ידוע | הוא נחשב סייר מעולה, והרבה לטייל עם חבורת סטודנטים שערכה מסעות נועזים ברחבי הארץ, בעיקר בנגב ובמדבר-יהודה |
|---|---|
| כך, למשל, הגיבו חלק מאנשי שדה-בוקר כאשר נודע להם על יעד הליכתו של איתן | מסורת זו באה לידי ביטוי בגינונים חיצוניים כמו לבוש מכנסי ח'אקי, עדיין חולצה רוסית , ואפילו נוסח תסרוקת |
מסיבות שונות הועבר אחר-כך לתפקיד סגן-מפקד ההיאחזות, והעברה זו פגעה בו, כפי הנראה, ואולי עוררה בו ביתר-שאת את הצורך להוכיח כי הוא סַייר מעולה, ובכלל — "פייטר".
22