עיין בדברי החיד"א ב"שמחת הרגל" על שבועת, לימוד ב' במה שכתב על דברי הנודע ביהודה יו"ד צ"ג, ועיין ר"פ ח"א סי' א' ביאור ה"לשם יחוד" | אחרי ההדלקה שרים או אומרים את הנוסח: אשכנז: הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים |
---|---|
ברכות של חנוכה נר ראשון בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה | מי שאין לו שמן שיספיק להדלקת כל שמונת ימי חנוכה, אלא רק כדי הדלקה ללילה אחד, שהוא שיעור חצי שעה, אין לו לחלק את השמן שבידו לשמונה חלקים, כדי שידליק בכל לילה לפרסם הנס, אלא ידליק כשיעור בלילה ההוא ואם לא ישאר לו לכל שאר הלילות, אין בכך כלום, אנוס רחמנא פטריה |
חובת הדלקת נרות חנוכה מצות הדלקת נרות חנוכה מצוה חביבה עד מאוד שיש בה משום פרסום הנס, ואפילו העני שבישראל שאין לו מה יאכל אלא מן הצדקה, מוכר כסותו או נותנו בעבוט, לשם השגת שמן או נרות שעוה להדלקת נרות חנוכה כדי שיעור נר אחד לכל לילה.
אם אין עשרה אנשים בבית הכנסת, אין לברך על הדלקת נרות החנוכה, כי פרסומי ניסא לא שייך בפחות מעשרה ולכן בערב שבת סמוך לחשיכה שעדיין אין עשרה בבית הכנסת רשאי להדליק בברכה מאחר שידוע שיהיו עשרה לתפילת ערבית | וכן אסור להתחיל במלאכה קודם הדלקת נרות חנוכה |
---|---|
שם המחבר חתום בראשי החרוזים: "מרדכי חזק" מָ עוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ | וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים |
ול אנו פוסקים שפסולה וצריך לכבותה ולהדליקה במקום הכשר, אולם לא יברך על ההדלקה כיון שיש מתירים בזמן הזה לכתחילה להדליקה למעלה מעשרים אמה וספק ברכות להקל | וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם |
---|---|
לכתחילה לא ידליק חלק מהנרות בשמן, וחלק מהנרות שעווה, אלא או כל הנרות שמן, או כל הנרות משעווה | בזמן הזה אף שיש עוברים ושבים עד השעות המאוחרות של הלילה, אפילו הכי אין צריך ליתן שמן יותר מהשיעור של חצי שעה |
אם התנה בפירוש בשעה שנתן השמן והפתילות שאם יכבו תוך זמן מצוותן, שיוכל ליהנות מהן, מהני תנאו ויכול להשתמש בשמן ובפתילות לכל צרכיו.
24