ב הייתה יידיש לשונו המוכרזת של הלאום היהודי הסובייטי בין המלחמות, וב- הוקם ב, בו עודה משמשת כשפה רשמית שניהם יצאו לאור עד פרוץ בספטמבר
מ המאוחרים, ב, ועד ראשית , הייתה היודיש-דייטש שפת הדיבור העיקרית, ולעיתים קרובות היחידה, בקרב רוב יהודי אשכנז העיתון היידי הראשון היה , שיצא בהתאמה לשמו במהדורות לימי שלישי ושישי

Harkavy's Dictionary

It is apparently directed to Yiddish speakers, not to English speakers.

Harkavy's Dictionary
Apparently, later editions of this dictionary are copyright around 1928
Harkavy's Dictionary
אף הניב ב נחשבת לשייך אליה, אם כי שטחים אלה הם גם אזורי מעבר לקבוצה המערבית
יידיש
במזרח אירופה לעומת זאת התרחשה בשלהי , שהתלוו לה ניסיונות ל בהתבסס על הניבים המקומיים; בתקופה זו גם החל השימוש השיטתי בשם 'יידיש'
ניב זה מכונה כיום באופן רווח "הברה חסידית" היידיש קיבלה שם סממנים של שפה נפרדת לחלוטין, במקום דיאלקט של הגרמנית כפי שנותרה במערב
ביידיש ההיגוי של הוא כשל Roskies, Raising Secular Jews: Yiddish Schools and Their Periodicals for American Children, 1917—1950

יידיש

על אף ניסיונות בלשנים ואינטלקטואלים לתקנן שפה יידית אחידה, הדבר מעולם לא צלח.

4
Harkavy's Dictionary
Becoming Israeli: National Ideals and Everyday Life in the 1950s
יידיש
לדוגמה, ב-1897 הכריזו 97% מיהודי רוסיה על היידיש כשפת אמם, ב-1926 עשו זאת רק 70
Harkavy's Dictionary
עם שניצלו את מלאכת הכתיבה כדי להציג בפירוט את עמדותיהם נמנים , ד"ר ו
את הדגש בת"ו יש נוהגים לכתוב בנוסף יוצאים לאור העיתונים "דער אלגמיינער זשורנאל", "די צייטונג" הווילימסבורגי, וה "דער בליק", "דער צייטשריפט", "דער פלאם", "דער שׁטערן", "דער שפאקטיוו", "דאָס ייִדישע ליכט", "עונג שבת", "מעלות", "דער איד", "דער בלאט" ועוד
כך, למשל, שמו של הסופר שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם נכתב שאָלעמ אַלײכעמ, והמילה שַׁבָּתֿ נכתבת שאַבעס הסרט המדבר הראשון יצא ב-1929 בניו יורק, והתעשייה שגשגה במשך תור זהב קצר בשנות ה-30

Harkavy's Dictionary

בטרם הנסיגה הבריטית, ערך הפגנות אלימות נגד סרטים והופעות ביידיש.

17
יידיש
היצירה בשפה חבקה את כל גוני הקשת ב ובקרב המהגרים שיצאו ממנה ליתר היבשת ומעבר לים
יידיש
בין היידישיסטים האידאולוגיים ניתן למנות את , ו
Harkavy's Dictionary
מערכת ההגאים והניב של אמנם נחשבו ליוקרתיים ביותר והתקבלו כפופולריים וכנחשבים בספרות, אך במקביל דווקא ההגייה הדרום-מזרחית בגבול אוקראינה-רומניה הייתה הנפוצה בתיאטרון ולכן הנשמעת ביותר