| שיווי משקל זה הוא שיווי משקל בזמן הקצר | כאשר מדובר במוצר נייטרלי, לא יהיה שינוי בעקומת הביקוש |
|---|---|
| הצרכנים מגיעים לשוק, כל אחד עם עקומת הביקוש האישי שלו והיצרנים כל אחד עם עקומת ההיצע האישי שלו | הסבר זה מניח, שניתן "לכמת" את תועלתו של הצרכן השימושיות, ההנאה והסיפוק הנובעים מאחיזה במוצר , לפחות תאורטית, במונחים כספיים |
עם הופעת בתחילת שנות השבעים של המאה ה-19 נדחקו הצידה רעיונותיו הכלכליים של מרקס בתחום זה, אך הדים להם ניתן למצוא בביקורת מודרנית של נאו-מרקסיסטים ואחרים, ובמיוחד כזו המדגישה את כוחו של היצרן להכתיב את הביקוש למוצריו.
15| ה"יצרנים" במקרה זה הם האינדיבידואלים המבקשים למכור את עמלם למרבה במחיר, ואילו צרכני העבודה הם פירמות המבקשות לרכוש את העבודה במחיר הנמוך האפשרי | תנאי בתנאי, במקרה של, בלי, ללא, בלא, באין, באפס, בהעדר, אם, בתנאי ש |
|---|---|
| במקרה קיצון בו עקומת הביקוש וגם עקומת ההיצע קשיחות לחלוטין |
| בטווח הקצר ישנם גורמי ייצור קבועים של עובדים מקצועיים, שכירות מבנה ועוד' | בדוגמה זו, התפקידים האופייניים לצרכן ויצרן הם הפוכים |
|---|---|
| דוגמה לכך היא , העולה משמאל לימין ברמות השכר הנמוכות והבינוניות, אך מרמת שכר מסוימת נוטה אחורנית ועולה מימין לשמאל |
גם כאן, חשובה ההבחנה בין "שינוי בהיצע", היינו הגדלתו או הקטנתו, שפירושו הצעת כמות גדולה או קטנה יותר של מוצר בכל מחיר נתון, וביטויו הגרפי בתזוזה ימינה או שמאלה של עקומת ההיצע, לבין "שינוי בכמות המוצעת" שפירושו תזוזה על עקומת ההיצע הקיימת לעבר נקודה אחרת המייצגת כמות גדולה או קטנה יותר, בעקבות שינוי במחיר.
3