| וידעתי, פשוט ידעתי, שזו ורק זו הדרך הנכונה | |
|---|---|
| אלה ארבע תזכורות, הייתי אומר | תהיינה הנסיבות אשר תהיינה — פשוט עשה כמיטב יכולתך, ותימנע משפיטה עצמית, התעללות עצמית, וחרטה |
| התזכורת למה שאני יודעת הייתה במקום: חתימה חדשה: אם נכתבים דברים בשמי שאינם נשמעים כמוני, אז זו לא אני | זוהי בעיניי דרך חיים, שמהרגע שמילים מגיות אלו מגיעות לתוכו של האדם, הוא איננו יכול להתחמק מאחריות כלפי עצמו |
|---|---|
| ניתן ללמוד מהמים שבטבע על עוצמתן של פעולות קטנות? גם לא חושב שמדובר בעולם "מושלם" במובן זה שאין בו עוד מקום לשינוי, יצירה, ומשחק | הרגשנות נובעת אולי כטון כתיבה אולם מבטיחה לך שברגעים חשובים שבהם יש צורך בתכל"ס ופחות ברגש הללו מתפקדות עבורי כמו חיילים ממושמעים ועוזרות בהמון מצבים במיוחד כאלה שמצריכות תקשורת |
אתמול קרה לי דבר מאוד דומה וביום שבו נראה לי שהכל נגדי וכבר התחלתי לקחת את יום שלישי באופן אישי, עשיתי שינוי חשיבתי, התכווננותי, ראייתי וניתוחי והכל נפתח מחדש.
11| האימון מאפשר לנו לנהל את חיינו בצורה טובה יותר | אם הוא מציע שנאמר רק את אשר אנו באמת מתכוונים אליו, זה אומר לחשוף בפני בני שיחנו, לפעמים, גם את התעוב שיש לנו כלפיהם, או במקרה אחר את הקינאה שמה יותר טבעי ממנה? אז התשובה היא כדלקמן בהנחה שהולכים לשקר את הלקוח ובהנחה שרוצים לשקר את הלקוח, לדוגמא נגיד מוכרים ללקוח מוצר מסוים ובפועל מספרים לו שזה מוצר אחר בהנחה שזה מה שרוצים לעשות, רוצים לדפוק את הלקוח |
|---|---|
| לגבי מיטב יכולתנו הוא בהחלט משתנה כי איננו יכולים להיות מושלמים בחיים מלאי תנודות כך שאין סכנה לעולם מושלם ומשעמם רק בסך הכל הכוונה לדעתי היא פחות שיפוטיות ופחות ביקורת והעיקר מתוך התכווננות אל המצפן שמסופק ברוב חוכמה על ידי מיגל רואיס | לכן האוטופיה שבהסכמות המוצעות על ידי דון מיגל רואיס ייצר אולי עולם שלוו אבל משעמם עד מוות |
וקודם כל ההסכמה הראשונה: טוהר הדיבור על פי רואיס אין פירושו רק לומר "את האמת שלך" בכל תנאי ובכל נימה.
23