ממשלת גולדה נבחרה גם אחרי המלחמה, המהפך הפוליטי הגיע רק כמה שנים לאחר מכן, ב-77' ככל שהסדרה מתקדמת והדי הקרבות, האדרנלין ואימת חורבן הבית השלישי הולכים ושוככים, אחורי הקלעים של היצירה ושל התסריט, החוטים שמאחורי הדמויות שבראה הסדרה, הולכים והופכים גלויים
את עיקרי הסיפור כולנו יודעים - המודיעין שהתריע, ההנהגה היהירה מבושמת הניצחון בששת הימים שהתעלמה מהדיווחים, התקיפה המפתיעה בכמה חזיתות, המחדלים הצבאיים, האבידות הקשות הושקע בעיקר במאמץ להקנות לה חזות ריאלית

כשהמציאות מכה בקונספציה

וכשמנסים לפענח את המקור לאכזבה הכוללת שמעוררת הסדרה ככל שהיא מתקדמת, עולה החשד שהסיבה המרכזית נעוצה בשאיפה שלה לאוניברסליות.

כשמלחמת יום כיפור הפכה
אין רובד נוסף, עומק או אבחנות מעניינות
כשמלחמת יום כיפור הפכה
אין ספק שחווית צפייה ריאליסטית, שתביא את הצופה לשדה הקרב, ממוקמת גבוה בסדר העדיפויות של היוצרים, רון לשם "בופור" , עמית כהן, דניאל אמסל והבמאי ירון זילברמן "ימים נוראים"
כשהמציאות מכה בקונספציה
דמותו המוקצנת של חייל המודיעין אבינועם מעין שילוב בין קציני המודיעין עמוס לוינברג - "הקב"ר המזמר" לסימן טוב בנימין - סגן סימן טוב הייתה בעלת פוטנציאל, וכך גם היחסים בינו לבין מפקד המוצב, יואב
איך אפשר שלא להתפעל ממנה ולצפות בה בהנאה? אבל הרי שום סדרה אינה מושלמת, וגם אם החששות התגברו, הקונספציה נותרה איתנה: איכותית, מושקעת, HBO - אין סיכוי שהמבקרים יעזו לתקוף איי של הסדרה, ומהבחינה הזאת "שעת נעילה" היא מעין "משחקי הכס" של יום כיפור
הוא היה אמור כנראה לעבור מסע התבגרות, אבל לפחות נכון לעכשיו הביקורת נכתבת כשנותרו עוד 3 פרקים לסוף הסדרה הדמות שלו בעיקר מעוררת תחושה שהלך הפלא ונשאר הילד עד שלבסוף המציאות מכה בך בעוצמה, והכול מתמוטט

כשמלחמת יום כיפור הפכה

הקלטות, תמלילים, מפות, תצלומים או עדויות, מלחמת יום כיפור היא המלחמה שלא מפסיקה לתת.

8
כשהמציאות מכה בקונספציה
גם הפרקים הראשונים נראו מבטיחים
כשמלחמת יום כיפור הפכה
אבל משלב מסוים, כשהסיפור כולו יוצא מהקשר, כבר אי אפשר להבליג
כשהמציאות מכה בקונספציה
אי אפשר להגיד שזה לא קורה בכלל, אבל בפעם האלף שבה מלאכי מתמרמר על הקיפוח באמצעות משפט שנראה כאילו יצא ממחולל הקלישאות של אבישי בן חיים, או שוב נכנס לעימות עם כספי - נציג האליטה הקיבוצניקית שגם אם יבלום לבסוף את הסורים עומד לאבד לנצח את המדינה "שלו", ואולי זה מה שגורם לו לאבד את דעתו - העיניים כבר מתגלגלות להן מעלה בחוסר אמון מעצמן
סדרה ישראלית שהעבודה עליה נמשכה כעשור, בעלות הפקה גבוהה במיוחד שאינה מקובלת בשוק המקומי, שנרכשה על-ידי תו התקן של איכות בטלוויזיה - הערוץ האמריקאי HBO
צפייה בקרבות אינסופיים, אפרופו "משחקי הכס", היא תובענית ולאורך זמן גם, יסלח לי האל, די משעממת בניגוד לחדוות "מעטים מול רבים" הרגילה שלנו נאלצנו להתמודד עם ההיבריס ועונשו, והידיעה שהנהגה קצת פחות שחצנית וזחוחה הייתה יכולה להוציא אותנו ממנה עם פחות אבידות

כשהמציאות מכה בקונספציה

גם בה הקרבות הריאליסטיים והמפורטים הם חלק משמעותי בדי.

14
כשהמציאות מכה בקונספציה
עם דעיכת המומנטום של הסדרה, גם הוא נופל חלל ללהג בלתי פוסק, לעיתים קרובות מבלי שאף אחד ביקש ממנו, על עצמו, ועל בנו ועל השחפית והדג - סיפור הילדים שאמור היה להיות מרגש אבל הפך לעוד חלק מהברברת האין-סופית
כשהמציאות מכה בקונספציה
זאת עוד דרך לחוות את המלחמה ולנסות להבין אותה, לעבד את הכאב
כשהמציאות מכה בקונספציה
חשוב לומר, בניגוד לחלק מהביקורות ברשת, חוסר הדיוק ההיסטורי, שחלקו מן הסתם נעשה במודע ומתוך חופש אומנותי שאכן שמור ליוצרים, אינו הבעיה הגדולה ביותר של הסדרה