נגיף הקורונה הביא איתו אמנם המון קשיים, אך גם אתגרים פתירים — כאלו שרצוי, ראוי וניתן להתמודד מולם | רעיון ה הוא לכן בעל משקל חשוב בעבודה של מחלקות משאבי האנוש הארגוניות |
---|---|
מחקרים הקשורים לגודל, מורכבות ותפקוד הארגון: ניסוי קרצו ויאנוצאז: בשנת 1969 ביצעו הסוציולוגים ר' קרצו וג' יאנוצאז בה השתתפו שני ארגונים: ארגון עם ארבעה שלבים ושני כפופים בכל שלב סה"כ 15 עובדים , וארגון עם שני שלבים ו-14 כפופים לממונה אחד סה"כ 15 עובדים | החטיבה תצוין בגליון הציונים לתואר |
עם זאת, משבר הקורונה הוכיח והדגיש את השפעתה האדירה של המחלקה על הארגון כולו.
כמו כן, העבודה טומנת בחובה פן ארגוני משמעותי, פיתוח יחסי אנוש ואף ביצוע הערכה וכתיבת חוות דעת על עובדים | כמו כן, חילק עציוני את עמדת הפרט בארגון לשלושה סוגים: התנגדות למערכת, והזדהות מוסרית עם מטרות המערכת |
---|---|
תפיסה זו הנחתה מעסיקים שונים במהלך ההיסטוריה המודרנית הידועים בהם: מסקוטלנד, ופ' לוול וג' פולמן מארצות הברית , ולאורה הוקמו ערי המפעל הראשונות בארצות הברית ובבריטניה, שאופיינו במעורבות רבה של המעסיקים בקהילה | אך ההחלטות שקיבל הארגון הגבוה היו רווחיות יותר שכן יכולת ניתוח המידע הייתה מסודרת וחולקה בין שלבים רבים |
עד לפני התפרצות נגיף הקורונה הייתם רגילים להכנסות קבועות, רווחים מסוימים ובעיקר נהניתם מיציבות עסקית וכלכלית | בתחום זה בדרך כלל נמשכים שנה אחת, פחות או יותר וכוללים בין 150 ל - 250 שעות |
---|---|
המפעל מעסיק כ-600 עובדים, מחציתם חברי משק ומחציתם שכירים | החלטות ביצועיות ותהליכי שינוי צריכים לעבור דרך ארוכה של דיונים בקיבוץ, ובשוק דינמי קשה להגיב כאשר נדרשת החלטה של מאות אנשים |
כמנהלות משאבי אנוש, חשוב לכן לשמר את מורל העובדים, להמשיך ולטפח את הקשר שבין הארגון לעובד ואם אפשר- גם להעלות חיוך על פניהם.