זכרו שתמחור המניה הוא לא חזות הכלל, ויש לשקול אותו כנגד שאר המאפיינים שלה | חשוב לזכור שבענפים כלכליים נהוג יחס מינוף שונה |
---|---|
עבור מניות שמניבות תשואת דיבידנד גבוהה, קצב צמיחה של 3% או 4% בשנה יהיה סביר | ככל שתזרים ההכנסה הפסיבית גדול יותר, כך ההכנסה האקטיבית — זו שיש למכור זמן תמורתה — הופכת מהכרח לאופציה |
אני מגבילה את משקלה המרבי של כל חברה ל-4% מהתיק ול-5% מתזרים המזומנים.
בכל מקרה הנקודה היא שהטענה הבסיסית ביותר של הפוסט — שקבלת דיבידנד שונה מהותית מעבר לנושא המס ממכירה — פשוו שגויה מהיסוד | מה שקורה בפתיחת יום האקס הוא יציאת כסף מחשבון הבנק של החברה לטובת דיבידנד |
---|---|
ניתן לראות זאת גם ויזואלית — הגרף השחור מחיר השוק נמצא מתחת לגרף הכתום נוסחת השווי ההוגן | משקיעי ערך מדופלמים בוודאי יחלקו עלי ויטענו שהמסננים שאני מציעה כאן פשוטים מדי, אולי אפילו פשטניים |
מכאן שתשואת הדיבידנד משתנה מדי יום, בהתאם לשינויים במחיר המניה בשוק.
אם נתחשב רק בתזרים דיבידנד מבלי עלייה בשווי המדד:: האנלוגיה נכונה שיש לך מכונות ממתקים שכל הזמן גדלות כי הממתקים נמצברים בפנים ומדי פעם את מפרקת אחת | אין תזמון של שינוי ריבית |
---|---|
אין לראות באמור לעיל המלצה לרכישת המניות הללו, או לביצוע פעולות כלשהן בניירות ערך כלשהם | שאלת המפתח היא כמה מניות להחזיק בתיק |