| מיקום הטעם במילה מלמד גם הוא על אופן ההגיה הנכונה | אין כאן מקום להאריך, ותורה שלמה היא |
|---|---|
| הגר"א דרש כאן - 'קדם ואזל הבן הרביעי יהודה ניגש לפני יוסף ' מקור ההערה: ידע אישי יש לך מה להוסיף או להעיר? בנוסף, עדכנו מדי יום את הספרייה שלנו עבורכם עבור תוכן טרי ואתגר חדש מדי יום | רק בשבילך אנחנו מארגנים לך את כל הנשמה באופן שיטתי כמו בסדר אלפביתי ומספרים של מילים |
| רישום הטעמים הטעמים לא נרשמו בימי קדם בגוף הספר, כשם שלא נרשם גם הניקוד, כלומר סימני התנועות, ובספרי התורה ובמגילות המיועדים לשימוש בקריאה בציבור אסור לשים ניקוד וטעמים גם היום | טעמי כ"א ספרים - הטעמים המצויים בחמישה חומשי תורה, בכל ספרי הנביאים וברוב ספרי כתובים חוץ משלושה ספרים |
|---|---|
| וכן מבדילות עדות שונות בין הניגון בקריאת התורה לבין הניגון בקריאת ההפטרות | ישנם עוד נוסחים רבים אחרים |
המפסיקים מורים על הפסק גדול או קטן, והמשרתים משרתים את המפסיקים, כלומר מחברים ומצרפים אליהם את המלה שלפניהם, המתחברת אליהם לפי העניין.
27| המשרתים הם: מונח, מהפך, מרכא, מרכא כפולה, דרגא, קדמא, ירח - כולם שווים במדרגת פיסוקם, ותלישא קטנה, שעל פי רוב קטן בכוח פיסוקו אפילו מן המשרתים | דוגמא: "ויגש אליו יהודה" הטעמים הם קדמא ואזלא רביעי |
|---|---|
| ושוב ניגונים אחרים מקובלים ונוהגים בקריאת מגילת אסתר או איכה או שאר המגילות הנקראות בציבור | יוצאים מכלל זה הטעמים "זרקא", "סגול", "פשטא" ו"תלישא קטנה", הרשומים תמיד מעל האות האחרונה בתיבה, והטעם "תלישא גדולה", הרשום תמיד מעל האות הראשונה בתיבה |
מדקדקים רבים חילקו את המפסיקים לארבע מחלקות, לפי גודל כוח הפיסוק שבהם: 1 "קיסרים": סוף פסוק, אתנחתא.
5