המשפחה השתקעה ב והולצברג השקיע את הכסף שהרוויח בגרמניה בעסקים, שנכשלו בחלקם | בבנק הדם שבבית החולים "הדסה", חיכו אבי, שמחה הולצברג ז"ל, ואמה של אורנה, ולא האמינו למראה עיניהם, כאשר 100 בחורי ישיבה מגיעים בשמחה לתרום מדמם להצלת חיי חיילת שכלל לא הכירו |
---|---|
בסופו של דבר הוא לא הלך והם נסעו לתל השומר כשבדרך שאל אותו שנור מה כבר ניתן לשמח אדם שנמצא במצב שכזה, שעות ספורות לפני מותו, וכשהם הגיעו מצאו את החייל על ערש דווי, אבא סיפר לו סיפורי חיזוק ואופטימיות והחייל הודה לו ואמר כמה טוב שהוא בא אליו בשעה שבה הוא חושב על מי שידאג למשפחתו אחרי מותו, שעה שאף אחד לא מגיע אליו" | אחד מאלופי צה"ל שהגיע לשם ברח מהמקום מזעזוע, אבל אביך הגיע לשם פעם בשבוע עם מעדנים בין שתים עשרה לאחת בלילה עם בקבוק ויסקי ישן, הוציא אותנו מהחדר הזה ואמר לכולם לרחוץ ידיים, לשתות קצת ויסקי ולברך |
הם העמיסו את הרכב בשוקולד, ממתקים וסיגריות ועברו בבתי חולים.
הותיר אחריו שני בנים, שמואל ואפרים | השואה הנוראה ליוותה אותו כצל כל ימיו והייתה חומר הדלק שהזין את אהבתו למדינה, לפצועים, לנכים, למשפחות השכולות… בשמם של אלפים שזכו למילת עידוד ממנו בשעות הקשות ביותר לחייהם; בשמם של אלפים שיזכרו את השוקולדים המתוקים שלו ברגעים המרים ביותר; בשמם של כל הפצועים, הנכים, והמשפחות השכולות; בשמו של צה"ל ובשמה של מדינת ישראל — אני מצדיע לך שמחה |
---|---|
קישור אחר 'סיפור פציעה של חייל' מכיל אזכור בודד של 'שמחה הולצברג' ורובו לא רלוונטי לערך | אבי נקשר אליה ואל משפחתה בקשר אמיץ ומיוחד |
בשנת שוחרר מ בידי הצבא ה, לאחר ששכל את כל משפחתו בשואה.
על קברה הטרי קרא שיר השירים | בהספד על הולצברג אמר בזמן ההוא, : שמחה חילק כל כך הרבה מליבו לאנשים אחרים — עד שלא נשאר לו בשביל עצמו ואתמול, מול עיניהן של משפחות שכולות ובחוג אוהביו, הנכים, עצם את עיניו |
---|---|
רעייתו שלא הייתה רגילה למראות קשים ולקולו העבה של הפצוע לא יכולה הייתה להכיל את המראה והוא עצמו, אפרים, פנה לאביו ושאל מדוע להזמין לסוכה אדם במצב שכזה, ובמענה השיב לו אביו, שמחה הולצברג, כי "אם אתה רוצה להזמין אושפיזין תזמין את זה שאף אחד לא מזמין" | הם עשו שותפות ורבי אריה לוין נתן כסף ואבי נתן כסף והם קנו ממתקים לפצועים |
את עיקר זמנו מקדיש כיום לעידוד פצועי צה"ל ומשפחותיהם ומכונה "אבי הפצועים".