היה מזכיר הסתדרות ציוני אמריקה, יזם את הקמת הלשכה לחינוך יהודי בניו יורק, עזר לשמריהו לוין בהפצת הציונות בין עשירי היהודים באמריקה ולכל מפעל לטובת ארץ ישראל בין השאר היה חבר הועד שהחזיק בתחנת הנסיונות החקלאית של אהרן אהרנסון בעתלית , ארגן את הקהלה היהודית בניו יורק לאיחוד כל הזרמים והעדות בגוף אחד ועמד בראשה עד עלותו ארצה בקונגרס הציוני ה-13 נבחר לועדה שהוטל עליה לעשות הכנות ליסוד אוניברסיטה עברית בירושלים
ולמלאות לו שבעים שנה העניק לו חברהנאמנים של האוניברסיטה את התואר ד"ר כבוד , שניתן חוץ ממגו רק לד"ר חיים וייצמן נפטר בניו-יורק, כ"ד תשרי תש"ט 27

1178

עמד בראש אסיפות מחאה נגד הפוגרום הקישינובי ודרש בהן עזרה להגנה עצמית יהודית.

13
1178
1178
מתוך נאמנות להשקפתו המוסרית האישית נטל עליו את התפקיד הבלתי פופולרי להכריז על תכנית מדינית לחיפוש דרכים לפתרון שאלת עתיד הארץ בדרך של שלום והסכם עם הערבים
1178
במלחמת העולם הראשונה השתתף ב-1917 בתנועה הפאציפיסטית רודפת השלום שהתנגדה לכניסת ארצותהברית להשתתפות פעילה במלחמה
בתרמ"ג עלה ארצה עם אמו ועם אחותו פרידה גיטל נישאה לר' משה קרצמן, נפטרה בפ"ת, ה' טבת תר"ס , שהביאה עמה 20 למד בחדרים ובישיבה, היה פעיל בתנועת חיבת ציון
משנפתחה האוניברסיטה ב-1925 היה הקנצלר שלה במשך עשר שנים, ומשנשתנתה צורת הארגון שלה נבחר לנשיאה ב-1935, ב-1939 ושוב ב-1947 משה פיינשטיין נולד בביאליסטוק, פלך גרודנה, י"ד ניסן תרכ"ג 1863 , לאביו ר' גדליה מיכל תלמיד חכם, סוחר, בעל מדות תרומיות, מגזע רבנים, מפעילי חובבי ציון ולאמו חיה אשת חיל ועסקנית במפעלי צדקה וחסד בת ר' פייבל קרשם למדן מופלג וחובב ציון נלהב, פרנס של ביאליסטוק, אך כשהגיע לחוף יפו ונדרש לתת "בקשיש" סירב לטמא את ידו במתן שוחד על סף ארץ הקודש והוכרח לחזור לביאליסטוק ושם נפטר; היה מצאצאי השל"ה ורבנים אחרים

1178

התמסר לפעולה בועדה להקמת האוניברסיטה העברית, ארגן את המכון למדעי היהדות ובמשך שנים אחדות עמד בראש הועדה שטיפלה בהנהלתו.

10
1178
לשם כך היה ממיסדי חוג "ברית שלום" ואח"כ חוג "איחוד" ופרסם את תכניתו להקמת מדינה דו-לאומית בארץ, שהיהודים והערבים יהיו שותפים ברבונות עליה ושום צד לא ישתלט על משנהו
1178
השתתף באותה שנה בכינוס ציוני אמריקה בפיטסבורג והוכר כעסקן וכנואם משובח
1178
דבר זה היה בניגוד לכיוון הציוני המדיני ולחלק גדול של דעת הקהל בארה"ב, אך הוא שמר לעצמו את זכות העצמאות הרוחנית לפעול לפי השקפתו המוסרית מבלי להתחשב בדעת אחרים