וכן מי שנקלע למקום שנוהגים כרבי יהודה, אע"פ שהוא רגיל להתפלל ערבית אחר צאת הכוכבים, מוטב שיתפלל במניין כרבי יהודה מאשר ישמור על מנהגו ויתפלל ביחידות כחכמים לאחר מכן למנהג ספרד אומרים "שיר למעלות אשא עיני" ואחריו אומרים היתומים קדיש יתום, ואחד מהם אומר 'ברכו' עבור המאחרים שלא זכו לשומעו בתחילת התפילה
אולם למעשה הנוהגים כר' יהודה רגילים לאומרן לפני צאה"כ, ויוצאים בזה, כמבואר במ"ב רלה, ז, יא, ושעה"צ ו עליו להקפיד שלא תיבלע הברה אחת בשניה

תפילת ערבית

קיצור דיני תשעה באב שחל ביום ראשון אב תשפ"א אשא לבדי ה' אב תשפ"א כיצד להרגיש את האבלות של תשעה באב י' באב התשפ"א דין מכר בפירות שביעית וכסף הקדוש בקדושת שביעית שמיטה הלכה למעשה כ"ו תמוז תשפא מהלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת קול צופייך פרשת דברים תשפ"א ד' אב תשפ"א קדושת ביהמ"ק בזמן הזה ד' אב תשפא.

תפילת ערבית
וכפי שכתבתי, אפשר לתרץ שחכמים דיברו בירושלים, במקום שההרים אינם מסתירים את האופק, ואז השקיעה מתאחרת בחמש דקות, ונמצא 14 דקות אחר השקיעה בירושלים כמו 19 דקות אחר השקיעה בשפלה
זמני היום
זמן זה נקרא 'צאת הכוכבים'
תפילת ערבית
ולגבי ברכות ק"ש, יש מקום לומר שזמנן כזמן ק"ש
ביבי"א ח"ז או"ח מא, ח, פסק ש-20 דקות אחר השקיעה הוא ודאי לילה, וימולו אותו בשבת אמנם בימות הקיץ צריכים להמתין כ- 22 דקות עד לאותו מצב, ובחורף 21 דקות
לאחר מכן אומרים 'עלינו לשבח', ואין אומרים אחריו קדיש תפילת מנחה - מתפללים החל מחצי שעה זמנית לאחר חצות היום, כלומר בערך משעה 13:15, ועד השקיעה

תפילת ערבית

התוס' , והרא"ש ותר"י שם, ועוד ראשונים, מקשים על המנהג להתפלל ערבית לפני השקיעה, שהוא תרי קולי דסתרי אהדדי.

ערבית (תפילה)
וגם תפילת ערבית לא יתפלל אחר 'עמוד-השחר', מפני שנתקנה ללילה, ואחר 'עמוד-השחר' כבר התחיל היום מ"ב רלה, לד; שעה"צ מא
זמני תפילת ערבית
תוכן התשובה: בע"ה שלום רב, להתפלל שחרית מותר עד שעובר שליש מהיום
תפילת ערבית (לבנות)
ובספר אוצר הברית ט, ה, ז, הזכיר שיש סוברים 24 דקות, ויש 28 דקות, וכתב שהורו לו לא פחות מ- 32 דקות
על האדם לקרוא את קריאת שמע בדיוק רב ובדקדוק גדול, ולהגות את כל האותיות במדוייק שכך הוא סדר התפילה, שבכל מעבר משלב לשלב שבתפילה תקנו לומר קדיש
ועוד יש לעיין בצדדים נוספים בסוגיה, כגון שבתשרי, אף שמשך החשכת כיפת השמים כמו בניסן, רואים את הכוכבים מעט מאוחר יותר, מפני מצב הכוכבים בשמים, והשאלה האם הולכים לפי הכוכבים או לפי החושך, ע' הזמנים בהלכה פרק מח הוסיפו ותקנו אנשי כנסת הגדולה לומר שתי ברכות לפני קריאת שמע ושתי ברכות לאחריה

זמני היום

לחכמים זמן מנחה עד הלילה, ומצאת הכוכבים הוא זמן ערבית.

תפילת ערבית (לבנות)
אמנם בדיעבד, אם עבר ולא קרא עד חצות הלילה, יקראנה עם ברכותיה עד 'עמוד-השחר', מפני שמהתורה זמנה כל הלילה
זמני שחרית,מנחה,ערבית
וכן משמע מסוגיית התלמוד , שהזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים הוא כשיעור מהלך שלושת רבעי מיל, שהוא כשלוש עשרה וחצי דקות עד שמונה עשרה דקות
תפילת ערבית
כלומר כיפת השמים תחשך בשווה אצל שניהם, והם יראו את הכוכבים באותה שעה, אלא שאם הם ימדדו כמה זמן עבר בין השקיעה לצאת הכוכבים - יִמצא הבדל של כחמש דקות