| האם יעלה בדעתו של צייר לשיר הלל לתערובת הצבעים? שם של עיר, כמו שם של ארץ, כמו שם של עַם או שם של פרט, לעולם אינו צריך להיות השם של אף פרט; עליו תמיד להיות שם של שום פרט בר-הצגה בתור פרט en personne או באופן פרטי | אנחנו יודעים ששאלה זו יכולה היתה להוביל נאצי אמיתי, נאצי המזוהה באופן מוחלט עם העניין cause שלו, או עם הדבר שלו, עד כדי סטריליזציה, ואף למעלה מזה, עד לכדי התאבדות |
|---|---|
| לא רק שהמיתוס מזהה, אלא שמעל לכל הוא מזהה את עצמו: הוא ההנחה האינסופית של הזהות שלו ושל האותנטיות שלו |
| אין זה לא כלום — זה אפילו הכול — אבל נותר לנו לחשוב על הטוטאליות של ההתפזרות, על הכל-אחד הזה כולו בערב-רב | |
|---|---|
| אבל בדיוק משום כך התערובת איננה לא זו ולא זו, היא איננה עמק השווה ביניהן | כי המלאך ההוא יהיה כאש המצרף את הכסף ושורף את הסיג וכבורית של המכבסים שמסיר כתמי הבגדים כי כן הוא ישמיד ויכלה כל הפושעים והמורדים וישב מצרף |
התפקיד הכללי של שני המשיחין משיח בן יוסף וממשיח בן דוד יחד בכל הדורות הוא הגנה ומלחמה נגד שלשת ראשי הקליפות, עשו, ישמעאל וערב רב.
6