| שימושים בתנ"ך במידה זו שימוש במידה זו מצוי כבר בתנ"ך | בלשון הרבנית נשחקה המשמעות המקורית של הביטוי, והוא החל לשמש לצורך הדגשה של קל וחומר לציון דבר שוודאותו רבה במיוחד |
|---|---|
| אך השימוש בקל וחומר אינו מוגבל להלכה, והוא משמש אף באגדה |
| קַל וָחוֹמֶר ק"ו היא אחת מה לשם פרשנות התורה והסקת הלכות | רשימת ה"קל וחומר" שבמקרא בבראשית רבה צ"ב לפסוק "הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו" - מובא בשם ר' ישמעאל שזה אחד מעשרה קל וחומר שכתובים בתורה |
|---|---|
| הערה בתלמוד הבבלי פסחים נ ע"ב נזכר הצירוף קל וחומר בן בנו של קל וחומר לציון דבר שנלמד בדרך של קל וחומר מתוך דבר שהוא עצמו נלמד מדרך של קל וחומר | אופן הלימוד מהפסוק הוא משום שלכאורה לפי קל וחומר זה היה על מרים להיות מסוגרת על כל פנים שבועיים, ומכך שהתורה הורתה על הסגרתה למשך שבוע בלבד — הרי ש"דיו לבא מן הדין להיות כנדון" |
מקור הכלל הוא מהפסוק: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וגו' וְנִכְרְתוּ וגו' עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה" , ודרשו חז"ל כי המילים ערות אחותו גילה באו לחייב בעונש על אחות משני הורים בנוסף על אחות מאחד הצדדים כמפורש בפסוק.
17