| המידע על המיקום הקדוש הועבר מדור לדור, בע"פ ובכתבת ותועד בספרות הקדומה, ספרי מסעות, ובסיפורת מפה לאוזן | במדרש וב , נכתב שלאחר מותו של רבי שמעון, ועד לפטירתו של בנו רבי אלעזר, היה נגלה לפני "מרונאי" שהם אנשי מירון |
|---|---|
| פיצולים ומחלוקות שונות בהקדשות, הובילו לכך שארבעה גופים ציבוריים שונים היו מעורבים בניהול המתחם, בנוסף ל ו, שהזרימו כספים לתחזוק המקום ולאירוע ל"ג בעומר השנתי | מנהגים נוספים התמסדו סביב ההגעה לציון הקבר, וכך אנו מוצאים תיאורים של תפילות מיוחדות לגשם בשנות בצורת, כמו גם התכנסויות של מקובלים לתפילות, ללימוד תורת הנסתר ולתיקונים שונים |
מימין לכניסה לקבר יוצא שביל צר המקיף את המבנה ומגיע אל מערת קבורה יפה בה השתמרו בשלמותם כוכי הקבורה החצובים באבן והמכסים הגמלוניים שמעליהם.
4| נענה רבי שמעון בן-יוחאי ואמר: כל מה שתקנו, לא תקנו אלא לצורך עצמן! | דעתו זו של ר' שמעון בסוגיה זו לא נתקבלה להלכה |
|---|---|
| אמר להם רשב"י, עתה שעת רצון היא, יכול אני לגלות לכם סודות ורזים שלא גיליתי לכם עד היום, והיה מגלה סתרי קודש עד שהגיע לפסוק 'כי שם ציוה ה' את הברכה חיים עד העולם', אך משהגיע למילה חיים הסתלק מן העולם | שתים עשרה שנה ישבו במערה עד שמת הקיסר |
כשיצאו בשנית ראו סב זקן רץ ביום שישי וענפי הדס בידו לכבוד שבת.
| חיים שיש בהם יראת חטא | וכ"כ ר' אשר זליג מרגליות: "ובערך ארבעים שנה נבנה ע"י השתדלות תושבי צפת הביה"כ הגדול אשר הוא עומד היום סביב ציון הר"א, ומלפנים היה ציון הר"א וחדרו הקטן הנבנה על ציונו דבוק להר סלע טינרא רבתי, ופינו את הטינרא ונמצא ונתגלה מתחתיו… ובנו מסביב הציון הביה"כ הגדולה מאוד ורחבה… והגדילו והרחיבו את הציון של רשב"י שם שיהא כסמוך" |
|---|---|
| וסמוך לה בית הכנסת לר' שמעון בן יוחאי ז"ל, והוא חרב | אולם האפוטרופסים על הקבר התנגדו לכל שינוי במבנה |
מקובל לייחס לתקופה הייחודית של ישיבתם של רבי שמעון בר יוחאי ואלעזר בו במערה, את הנחת היסודות לתורת הסוד והקבלה כפי שהיא מתגלה בספר הזוהר.