| כשיצאו לדרך, אחר שהאכיל העגלון את סוסיו, הוא צעק לסוסים בהלצה "ילדים — לרבנו! ובאותה מידה, אמר, גם אחרי פטירתו, אם יבוא אדם לקברו לבקש שם לפני הבורא, הוא ישמע את תפילתו ויפעל אצל הבורא עבור המבקש | אנו נבדוק את הדברים ונפעל מיידית לתיקון והסרת החומרים |
|---|---|
| ההבדל בין צדיק זה לצדיקים אחרים, הוא ההבדל בין הראש לכל האברים, כך אמנם אמר רבי נחמן: "כל הצדיקים הם אצלי מהכתפים ומטה, ואני מהראש ומעלה"… מהראש, מהשורש — הכל מתרפא, הכל מיתקן, הכל מתחדש | אודותינו חסידות ברסלב, יותר תנועה מאשר חסידות, היא אחת החסידויות הגדולות - ומושכות ההתעניינות - ביותר בעולם היהודי |
ולכן, אתם, אין צריך לומר שאתם תלוים בראש השנה שלי, אלא גם כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי".
| אני בונה בניינים נפלאים, הביאו לי את הטיט והלבנים על מנת שאוכל לבנות! ואחרי שקראתם את המאמר הזה, נשמח להפנות אתכם לשני מדריכים חשובים: , ומדריך פרקטי: | רבי אבא כמעט שכבר התיאש מלהגיע לברסלב לראש השנה, כי בדרך הטבע כבר לא היה מספיק זמן להגיע לברסלב, אך הוא לא אמר נואש, ולמרות שכבר לא היה לו עוד כסף לנסיעה, הלך ומכר את גביע הכסף שהביא עמו כמתנה לרבו, ושכר בהייסין עגלון שניאות להסיעו לברסלב — למרות תנאי מזג האויר הקשה — תמורת סכום הגון |
|---|---|
| וכאן נכנסו עסקני 'איחוד ברסלב' לעובי הקורה ושכרו עו"ד מוצלח בתחום ומינו אותו לפעול בעניין לכלל אנ"ש באופן מרוכז, ובכך לחסוך לציבור בהוצאות המרובות, כמובן במלואו הולך להוצאות | בלית ברירה, הסכים רבי אבא, אף על פי שהיה זה סכום גדול מאוד, ואף על פי שהיה עני עד-כדי-כך, שמרוב עניותו לא היו לו אפילו בגדי שבת |
כל נסיעה מקרבת את הגאולה "כל נסיעה ונסיעה, של כל אחד ואחד," אומר רבי נתן, "יהיה לה חלק בקץ הגלות" כוכבי אור.
23| היום, כבר לא צריך להצטייד באמונת חכמים גדולה כל כך | לפני פטירתו, כאשר ראה רבי נחמן את אנשיו דואגים ומצרים על שתיכף ישארו ללא מנהיג, אמר להם: מה אתם דואגים? הטיפול מחולק לשני שלבים: א' בדיקה, ב |
|---|---|
| תקציר: המאמר מסביר למה נוסעים לאומן, מה מקור הנסיעה הזו ומדוע עולים אנשים כה רבים לקברו של רבי נחמן מברסלב באומן, באמצע השנה — ובפרט בראש השנה | אחרי ראש השנה שבו רבי אבא ובנו, רבי שמואל לביתם |
בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה יְקָרָה מְאֹד, שֶׁרְצוֹנָהּ חָזָק תָּמִיד רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ.
17