| לדעתו, רש"י בפירושו השיב ב'חדא מחתא' על הקושי בדברי רב יהודה מדוע דווקא "משנכנס אדר" ורב פפא מדוע אין בכך משום 'ניחוש' | העל"ח רפאל ב"ר אשר חגבי חגי רפי |
|---|---|
| ריבוי השמחה במקרה כזה יהיה מחויב דווקא באדר שני שיש בו את הרצף עם פסח | עיין בספר 'שערי הלכה ומנהג' לאדמו"ר מנחם מענדל מלובביץ', שהוזכר לעיל, עמ' רפב ואילך, שמבאר במערכה ארוכה את ייחודו של חודש אדר מצד שהוא בתורת 'יום זכאי' |
המאירי ביאר שאין מדובר על ריבוי בשמחה במובן הפשוט, אלא על אזכור המאורע המשמח שהתרחש במהלך אותו החודש, והודיה עליו בזמן התפילה: "הכל הערה שראוי להתפלל ולהודות לאל בכל עת ובכל זמן כפי הנאות למה שאירע באותו זמן וכן שצריך לברך על הטובה ועל הרעה כמו שהתבאר".
9| בכך ניתן גם לבאר את הניגודיות שבדברי רב יהודה, שכשם ש"משנכנס אב" ומתגבר החורבן - "ממעטין בשמחה", כך "משנכנס אדר" ומתרבה הבניין - "מרבין בשמחה" | במהלך הדורות נקשר השם "פורים" גם לימי שמחה אחרים בקהילות יהודיות שונות, שניצלו מכנה |
|---|---|
| בתחלה הפיל פור בימים שנאמר 'מיום ליום', הפיל פור ביום אחד בשבת עמד שרו לפני הקדוש ברוך הוא ואמר: רבש"ע בי נבראו שמים וארץ וכו' | אולם הרמב"ם פסק להלכה בהלכות תעניות רק את דברי המשנה: "משנכנס אב ממעטין בשמחה", אך השמיט את דברי ר' יהודה ורב פפא ולא הזכירם להלכה כלל |
ושם מבואר שלַכְּלל "אין מזל לישראל", אבל ליחיד יש מזל ואפשר לבטלו, ושיש הבדל בין 'בני, חיי ומזוני' לבין שאר דברים.