פרק מו תהילים פרק מו א לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי-קֹרַח-- עַל-עֲלָמוֹת שִׁיר | ט מִשָּׁמַיִם, הִשְׁמַעְתָּ דִּין; אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה |
---|---|
יב וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו; יָשִׁירוּ, תְּהִלָּתוֹ | י שֶׁהִכָּה, גּוֹיִם רַבִּים; וְהָרַג, מְלָכִים עֲצוּמִים |
ניתן לחלק את המזמור כך: פסוקים כותרת א' -ב' בקשת המשורר להלל את ה' ג'-ד' ציווי לא לבטוח בנדיבים ה'-ט' דברי שבח לאדם הנעזר בה' המילה "הַלְלוּ-יָהּ" המופיעה בכותרת המזמור וסיומו מעידה על כך שמזמור זה נועד להישמע מול קהל.
8ל וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס, וַיְפַלֵּל; וַתֵּעָצַר, הַמַּגֵּפָה | כ בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת-יְהוָה; יִרְאֵי יְהוָה, בָּרְכוּ אֶת-יְהוָה |
---|---|
ו אֱלֹהִים בְּקִרְבָּהּ, בַּל-תִּמּוֹט; יַעְזְרֶהָ אֱלֹהִים, לִפְנוֹת בֹּקֶר | ו ה', בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ; אֱמוּנָתְךָ, עַד-שְׁחָקִים |
.
נ הוג לומר פרקי תהילים לפני יציאה לדרך ארוכה, לפני יציאה לקרב ועוד | המשורר טוען בפני ה' כי אם ימות לא יוכל להתפלל, להודות ולספר בשבחו |
---|---|
ט יִרְוְיֻן, מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ; וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם | המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה להלל את ה': 'הַלְלוּ-יָהּ' |
כח וַיִּצָּמְדוּ, לְבַעַל פְּעוֹר; וַיֹּאכְלוּ, זִבְחֵי מֵתִים.