| האוכל '' מברך עליה 'מזונות' בתנאי שלא קובע עליה סעודה | הגמרא במסכת ברכות דף לז' עמוד א' אומרת "הכוסס את האורז מברך אדמה, טחנו אפאו ובישלו מברך לפניו מזונות", והנה ביאור הגמרא הוא שאם אוכל את האורז חי זה ביאור מילת הכוסס מברך עליו כברכתו בורא פרי האדמה , אולם אם טחן את האורז ועשה מזה קמח ואחר כך אפה את הקמח ועשה מזה לחם ואחר כך בישל את הלחם, כשבא לאכול מהלחם הזה שעשוי מאורז מברך עליו "בורא מיני מזונות", והנה הרא"ש מסביר שאע"פ שהאורז אינו ממין דגן ואם כן לכאורה איך אפשר לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות" אם טחן אותו או שבישל אותו, מכל מקום חכמים תקנו לברך על האורז ברכת "בורא מיני מזונות" משום שהאורז מזין ומשביע וסועד את לב האדם, לכך נקרא בשם "מזון" ולכן צריך לברך עליו "בורא מיני מזונות", אולם כל זה דווקא לענין ברכה ראשונה היינו שאם אוכל את האורז חי מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה", ואם טחן אותו ועשה ממנו פת או שבישל אותו שמברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות" , אבל לענין ברכה אחרונה אין הבדל אם אכל את האורז חי או אם בישל את האורז או אם טחן אותו ועשה ממנו לחם מברך אחריו ברכת "בורא נפשות", ואינו מברך אחריו ברכת "על המחיה" משום ברכת "על המחיה" נתקנה דווקא על פירות שהם משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, והרי אורז אינו ממין דגן הוא ולכן אין לברך אחר אכילתו ברכת "על המחיה" אלא ברכת "בורא נפשות" |
|---|---|
| וכן פסק ה רמב"ם שפת דוחן דינה כשאר פת קטנית שברכתה שהכל | וכן דייק הרב דברי חמודות על הרא"ש כב |
אורז שהתבשל ברכתו הראשונה היא ברכת "בורא מיני מזונות", ואין הבדל אם נשארו הגרעינים שלמים אחר הבישול או שלא נשארו שלמים, או שהתמעכו, או שנדבקו זה לזה, שבכל ענין יש לברך על האורז המבושל "בורא מיני מזונות", אפילו על האורז שנשאר שלם ולא נתמעך כלל וגם לא נדבק כלל.
10| עוגות שנעשו מאורז טחון, או קציצות שנעשו מאורז טחון, או דייסא שנעשתה מאורז טחון יש לברך עליה "בורא מיני מזונות", ואם אכל כזית 27 גרם יש לברך ברכה אחרונה ברכת "בורא נפשות" | בתחילה מתרצת הגמרא שמחלוקת תנאים היא |
|---|---|
| ויש שהורה כי במקרה זה יש לברך 'בורא נפשות' תחילה, ולאחר מכן 'על המחיה' | האוכל אורז חי מברך עליו "בורא פרי האדמה", ואם האורז התבשל או שטחן אותו ועשה ממנו פת מברך עליו "בורא מיני מזונות", וכל זה לענין ברכה שלפני האכילה, אבל ברכה אחרונה שאחר האכילה אין חילוק בין אורז חי לבין אורז מבושל לבין אורז שטחנו ועשה ממנו פת הברכה האחרונה היא ברכת "בורא נפשות" |
כן הסכים להלכה בשו"ת פני יצחק אבולעפיה ובספר כף החיים לט וב ברית כהונה ובשו"ת יביע אומר ח כב א.
| ב ביאור הגר"א אורח חיים רח ד"ה ואחריו עמד על דבר זה, מנין פשיטא להו לראשונים שכל 'ולא כלום' הוא בורא נפשות | מצינו מחלוקת מעניינת בין הרמב ם להראב ד , האם אכילת מאכל איסור, חייבת בברכה או לא |
|---|---|
| וכתבו התוס' שם שכן אנו נוהגים לברך אחר מים וירקות בורא נפשות רבות | ויש שנהגו גם בזמננו שלא לאוכלו אלא בתוך סעודת פת, או לפוטרו בברכות 'מזונות' ו'האדמה' על מאכלים אחרים |