| אולם כתב כיון שצריך לאומרה במתינות רבה שהרי כהן המקטיר את הקטורת והחסיר אחד מהסממנים חייב מיתה, ולכן אם האומר ימהר ויחסיר את אחד הסממנים הרי הוא גורם לעצמו נזק ח"ו, ומאחר ובימי חול ממהרים לעבודה נהגו לאומרו רק בשבת ויום טוב שיש לציבור זמן לאומרה בנחת | לִבֵּנוּ יָחִיל בְּקִרְבֵּנוּ וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלֵינוּ |
|---|---|
| אולם הגר"מ שטרנבוך תשובות והנהגות ח"ד סי' יח הורה שלכתחילה ניתן לסמוך על המקילים לכתוב פרשה זו על הקלף, והוסיף כיון שכותבים את כל הברייתא, וניכר שהוא נכתב כחלק מהתורה, הדבר מותר | וכך אמר דוד המלך תהלים קמא ב : 'תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ', כלומר שדוד המלך ביקש שתפילתו תתקבל כקטורת שהוא הקרבן הנבחר והרצוי ביותר לפני השם, וכך תתקבל גם תפילתו כקטורת |
אמר רבי שמעון, אם בני האדם היו יודעים מעלת מעשה הקטורת לפני הקדוש ברוך הוא, היו לוקחים כל מלה ומלה שבו, ועושים ממנה עטרה לראשם ככתר זהב.
6| אבל באמת בורא עולם יודע שכוונתנו לומר זאת במקום הקטרה, והיא מרוצה לפני הקדוש ברוך הוא כהקטרה, ואם הקורא חיסר אחת מסממניה בקריאתו אין הקדוש ברוך הוא מענישו, אלא הוא יתברך ממלא חסרונו וטוב לו | במגן אברהם סי' קלב סק"ג ע"פ מחצית השקל והמשנה ברורה סי' קלב ס"ק יג ביארו שאין כאן מחלוקת, אלא כוונת הרמ"א שאומרים שוב פיטום הקטורת בזמן מנחה לפני או אחרי מנחה, וכוונת האר"י שאין לאומרה לאחר שקיעת החמה, כיון שאין מקטירים קטורת בלילה |
|---|---|
| ולכן יש מהאחרונים שסברו שצריך גם לאומרו בעמידה, שהרי הכהן המקטיר חייב לעמוד בשעת ההקטרה | תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק, אוֹמֵר: הָדֵק הֵיטֵב, הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים |
אמנם הפרי חדש או"ח סי' קלב סעיף ב כתב שהעולם נהגו לקרות פיטום הקטורת גם בעל פה, משום שלא חששו שיש חסרון אם ידלג בשוגג על תיבה אחת.