| כי לשיטתו של ר' נחמיה הכלל "כל ישראל ערבים זה בזה" נכנס לתוקף רק בכניסה לארץ ישראל, לאחר ההשבעה בהר גריזים והר עיבל | אולי "ישר" הוא במובן של פשוט |
|---|---|
| ואומר: "והיה במות השופט ישובו והשחיתו מאבותם וגו' " שם יט | אפשר שאבן עזרא מתכוון כאן לפירוש דומה לרשב"ם שראינו לעיל שאומר: "איש כל הישר בעיניו - בכל מקום שאנו חונים שם במדבר אנו מקריבים במשכן המיטלטל ממקום למקום" |
בימי השופטים לא היתה כל מלכות בישראל - לא של בשר ודם ולא של ה' - כי בני ישראל לא עבדו את ה'.
| מדובר כמובן בעיקר בקרבן תודה אישי, משום שאין עדיין ציווי על עבודת הקרבנות ואין עדיין קרבנות חובה וציבור | אולי זו הסיבה שיונתן לא נבחר להמשיך את שאול - ללמד שגם הוא היה מועד להיכשל? משרבו האומרים לרע טוב ולטוב רע — רבו הוֹי הוֹי בעולם … שאין דורינו רואה אלא לפנים … משרבו מטילי מלאי על בעלי בתים — רבה השוחד והטיית משפט, ופסקה טובה |
|---|---|
| מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן, דברי רבי יהודה | כאן, במדבר, אתם עושים איש הישר בעיניו גם בגלוי ראה שוב אבן עזרא לעיל על אותם שלא היו יראי השם ואינכם נענשים על כך |
ויש לפרש, הדין, לפסוק בין אדם לחבירו, כי ידוע הוא שדעות בני אדם מתחלפות וכל דרך איש ישר בעיניו ואילו לא היה משפט אלהים בארץ מכריע ביניהם, היה רע והיה ריב בעולם".
3| כמה זמן נמשכה תקופה זו? לענייננו, השימוש כאן בביטוי "איש הישר בעיניו", הוא בדומה לשימוש המקובל היום, היינו שאין שום מסגרת ונורמות מחייבות, כל אחד בז לחוק, לנורמות ולאתיקה ציבורית וכו' | הכשלון אינו נובע מהמנהיגות הצבאית או המדינית, אלא מאופן התנהלותם האישית של המלכים - במישור המנטלי, הערכי והמוסרי |
|---|---|
| משהוקם המשכן, נאסר להקריב באופן כזה, אלא היה צריך להביא ולהקריב באוהל מועד במשכן … וכך היה קיים ונוהג איסור זה עד שבאו ישראל לאחר שעברו את הירדן בימי יהושע לעיר גלגל שבעבר הירדן … ושם הותרו הבמות … | להרחבה, ראו מאמר של המחבר ב"אקדמות" |