| שחקנים: אטל קובנסקה, סילביה דרורי ויוסי אולו | עלינו להגיע אל התודעה או הרוח — הנפש שמאחורי הטבע |
|---|---|
| השוטרים לפיכך מכונים "שומרי זמן", כלומר, שומרי הכסף, השומרים של המערכת המנציחה את הפערים המעמדיים |
גם כאן מוצעת תקווה, אך הפעם הרבה פחות הרואית ומרשימה.
| עושה רושם שהלקוחות של גריי פחות מעוניינים במין עצמו ועסוקים בעיקר בתלונות על מצבם הכלכלי | מה שבעבר היה ידוע רק למהפכנים היום מופיע בסרט הוליוודי ממוצע: רשויות החוק אומנם מתיימרות להיות גופים נטרליים שעניינם צדק חברתי, אך למעשה הן מתפקדות כזרוע השופטת והמבצעת של האחוזון העליון |
|---|---|
| הסצנה האחרונה של הסרט ביזארית ומטרידה, במיוחד לצופה העברי: אחרי שגריי נפרדת מבן זוגה ונותרת בודדה, היא מגיעה למפגש עם לקוח יהודי חרדי בחנות התכשיטים שלו | במקרה הזה הכוונה היא ללוגוס באופן גישתו של קארל יונג, אשר תיאר את היכולות הביקורתיות והרציונליות של הלוגוס בניגוד לאלמנטים הרגשיים, הבלתי-סבירים והמיתולוגיים של הארוס |
הסרט מתרחש ממש בפרוץ המשבר והבחירות לנשיאות בין ברק אובמה לג'ון מקיין ומורכב בעיקר מאפיזודות בהן גריי נפגשת עם לקוחותיה השונים.
4