| והא אתמר, דוכרנא דשבת לקדשא ליה בכל זיני קדישין, מאן דאדכר למלכא אצטריך לברכא ליה, ומאן דאדכר לשבת צריך לקדשא ליה והא אתמר | אמר רבי חייא " בארץ כשדים" והא כתיב ישעיה כג יג " הן ארץ כשדים זה העם לא היה", אמאי אתגלי שכינתא תמן? אי הכי אמאי לא פריש ישעיה כולי האי? אזילנא אבתריה, עד דהוינא אזלי בארחא, מאיך לחד נוקבא בעפרא, ושוי מההוא עשבא בנוקבא, נפק חד חויא ורישא דיליה סגי, נטל חד סנטירא נ"א סודרא , וקטיר ליה כחד גדיא, דחילנא, אמר לן זילו אבתראי |
|---|---|
| תא חזי בישעיהו כתיב, ישעיה ו א " ואראה את יהו"ה", ביחזקאל כתיב " ואראה מראת אלהי"ם" -- הכא 'את' התם 'מראת' | דתניא בארבעה תקופין בשתא קלא אתפסקת, וכדין דינין מתערין בעלמא, והאי קלא דכליל שאר קלין ביה לא אתפסק לעלמין, ולא אתעבר מקיומא שלים ותוקפא דיליה |
| רבי יוסי פתח, תהלים קיא ט " פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו" - מאי שנא בכל שאר קראי דבכלהו תרין תיבין מאלפא ביתא, ובהאי קרא ובקרא דאבתריה תלת תלת? ועל דא כתיב " כלה זרע אמת", זרע אמת ודאי, מהו אמת, עזקא קדישא שלימתא, כמה דאת אמר מיכה ז כ תתן אמת ליעקב, אמת דא קודשא בריך הוא , וכלא חד, ובגיני כך זרע אמת ודאי | בדרועא ימינא הוה חקיק ורשים רשומא חדא סתים מבני נשא, מגדל חקיק באריה, ואל"ף זעירא רשים בגויה, וסימנא דא שיר ד ד אלף המגן תלוי עליו, כל זמנא דאגח קרבא ההוא רשימא סלקא ובלטא, ועל מגדל מכשכשא האי אל"ף, וכדין אתתקף לאגחא קרבא |
|---|---|
| כמה דאת אמר במדבר יב ז " בכל ביתי נאמן הוא", שמא דקודשא בריך הוא אקרי בית ; "ובחומותי", כמה דאת אמר ישעיה סב ו " על חומותיך ירושלם הפקדתי שומרים"; "יד ושם"-- כלומר דישלפון נשמתין קדישין מדוכתא דא, וההוא יד חולק באשלמותא טב, מליא מבנין ומבנתן; "שם עולם אתן לו", לההוא חולק שלים; "אשר לא יכרת" לדרי דרין | רבי יצחק אמר, אפילו ביומא דשבתא נמי |
משום דכתיב חגי ב ח " לי הכסף ולי הזהב", אף על גב דלי הכסף ולי הזהב לא תעשון אתי, אתי כלומר אותי.
| אי נמי בהא לא פושע הוא דסבר אם הניחו כשהיה בריא כבר הורקבו ואין ראויין להזיק | אמר ליה קפוטקאה חמרך קטיר בטיפסא ונחית, דמלה דאורייתא בעיא צחותא, או אפכי לאחורך וזיל אבתראי, ותכוון לבך, אמר ליה בגיניה דמר עבידנא ארחא, ובתריה דמר אסתכל בשכינתא |
|---|---|
| איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'יצא בשן ועין'? מאי שנא באלין תרין פקודין דאורייתא דכתיב בהו "למען יאריכון ימיך", בדא ובשלוח הקן? למגנא כתיב בה " ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם", ויקרא כד טו " ואל בני ישראל תדבר לאמר", שם כה נה " כי לי בני ישראל עבדים"? אתא רבי אלעזר ונשיק ידוי | אוליפנא דמשה אתקשי בדא, עד דאתת שכינתא ואוליפת ליה, והיא חמאת וברירת לכל אינון גוברין דאתחזון בפרצופא, ותמן אוליף משה חכמתא דא ועייל בגויה, הה"ד " ואתה תחזה מכל העם" - ההוא דכתיב ביה תהלים קב כח " ואתה הוא ושנותיך לא יתמו", נחמיה ט ו " ואתה מחיה את כלם", תהלים ג ד " ואתה יהו"ה מגן בעדי" |
התשובה היא שזה שאין להם פרנסה זה פשוט מסיבה אחרת והיינו שהם הפסידו את הפרנסה שלהם בידים.
22