מִשְׁקָפַיִם

קראו על כך המומלץ לקמב"ץ צדק אז בן יהודה קשישא כשקבע תחילה שמין הגרב הוא זכר, כי הוא הבין את המילה הבה נבחן פה בקצרה שלושה מאפיינים אשר ישכנעו גם את בכירי הספקנים: ראשית נפתח באנלוגיה ליחסי אישות נכנס בנקבת הנעל גרב- הוא זכר, כמה פשוט שנית, המכבס מכיר את ההתנגדות לזוגיות דטרמיניסטית אשר איננה אלא גבריות חסרת מחויבות מונוגמיסטית שלישית- אם תחזרו היום הביתה מאוחר חלצו נעליכם, הריחו ותדעו- זכר! הבלשנית יעל רשף מביאה שורה של שיבושים או סטיות דיבור בסוגיית ריבוי הזוגי משנות השלושים של המאה הקודמת: אופניים קטנות, מכנסיים צרות וכך משקפיים ושאר צורות זוגי המחייבות זכר, אבל ההתאם הוא בנקבה.

עריכה לשונית: ביניהם אז"ן האזינו מול מאזניים , שח"ר בוקר מול שחור , רד"ה דבש ושלטון ועוד ועוד
מינם הדקדוקי של שמות אחדים: וַיֹּאמְרוּ כָל הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל יֹאשִׁיָּהוּ עַד הַיּוֹם דברי הימים ב' לה כה
זכר או נקבה?: בגרמנית יש גם לשמות עצם לא אנושיים מגדר, וה' הידיעה זוכה לשלוש גרסאות — זכר, נקבה וסתמי

סכין

בתנ"ך מופיעה המילה "גָּרָב", שפירושה מחלת עור, ובלשון חכמים מופיעה מילה שכתיבה זהה, אך משמעותה ומוצאה שונים, ופירושה חבית או כד גדול.

מינם הדקדוקי של שמות אחדים: יונה כבעל חיים היא נקבה וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ; בראשית ח ט
לשון: אנשי המקרא ודאי ידעו שיש דוב זכר ודוב נקבה, ובכל זאת שניהם כונו באותו שם — דוב
זכר ונקבה: בשפה ובעקבותיה ברוב השפות השמיות ובכלל זה בעברית, יש צורת זוגי המציינת עצמים שכמותם כפולה