| מבוכה רבתי נגרמה במפא"י כשהתברר שמועמדת המפלגה לראשות עירית , , היא תושבת ומנועה מלהצביע בבחירות בתל אביב | ממשלה זו הייתה עתידה ליזום את |
|---|---|
| לרשימה מלאה ראו טבלה מורחבת בערך זה | אחדות העבודה טענה שבחיבורה עם הציונים הכלליים, ויתרה מפא"י על ההגמוניה הפועלית וטענו שאחדות העבודה תחזיר את מפא"י למדיניות הנכונה |
הציונים הכלליים נחלשו מאוד, על אף הסערה שעוררו בעניין קסטנר, וירדו לשלושה-עשר מנדטים.
| תנועה זו, שבן-גוריון השקיע מאמצים רבים כדי להציגה כמי שנמצאת מחוץ לגדר הקונצנזוס הלאומי וכתנועת שוליים של הימין הקיצוני, הפכה באופן מפתיע לתנועת האופוזיציה המרכזית לשלטון מפא"י וזכתה לחמישה-עשר מנדטים, שהיוו כמעט הכפלה של כוחה | של עמדה עתה לאחר מבחנים קשים בפרשת ובעניין קסטנר |
|---|---|
| בגין עצמו הצליח להיחלץ מן המשברים שבהם היה נתון לאחר כישלונו בבחירות לכנסת השנייה, ולאחר סערות השילומים, ולעמוד בראש אסיפות שבהן נכחו לעיתים אף 5,000 אנשים | על רקע פסק הדין הגישה בממשלה, ב- |
דרישתו של בן-גוריון מהבוחר הייתה כי ייתן למפא"י רוב מוחלט, אשר יסייע לה בהפיכת שיטת הבחירות לשיטה אזורית, דבר שיתקן את המערכת הפוליטית מטרה שבה תמך בן-גוריון כל ימיו.
18| במשפט הואשם בהוצאת דיבתו של קסטנר, אך סניגורו של גרינוולד, , הצליח להפוך את המשפט למשפטו של קסטנר, שהיה מאנשי ממסד מפא"י, ושל משטר בכללו, אשר לא עשה כביכול את המרב להצלת יהודי אירופה | באסיפות אלו היה נואם בחריפות כנגד השחיתות הממסדית של מפא"י |
|---|---|
| מערכת הבחירות של מפא"י נוהלה כאשר בראשה עומד, כביכול, , אך ברור היה כי לאחר הבחירות מי שירכיב את הממשלה יהיה | באמצעות שלוחיו, ובתקופה זו במיוחד ה דאז ו, חתר בן-גוריון בהתמדה תחת ראש הממשלה |