| ניתן עדיין לזהות את המקור הציורי | שם הוקמו בתי הספר העבריים, שם הפכה העברית ללשון שבה מתנהלים ענייני הציבור ושם הפכה לבסוף ללשון מערכתית ולאומית |
|---|---|
| חלק מן הסופרים העבריים באירופה התנגדו לחידוש הדיבור העברי ולמעבר להגייה הספרדית; עד עוד נכתבו השירים בהגייה אשכנזית | ויאהב יורם את נעמה מאד, כי יפת תואר היא |
המבטא הגליצאי של פולין ויוצאי גליציה אשר הפך את הקמץ לשורוק, את השורוק לחיריק ואת הציריה לפתח ואחריו יו"ד "אֵיזֶה לוּשֶן אוּנִי מְדַבַּייר".
23| רבים זלזלו ברעיון החייאת הדיבור העברי משום שלא האמינו שניתן לחולל שינוי נרחב כל-כך; כותב בספרו שלא ייתכן שמדינת היהודים תתנהל בעברית, כי "מי מאתנו יודע עברית במידה מספקת כדי לבקש בשפה זו כרטיס רכבת? המושג "ממים" שטבע ריצ'רד דוקינס, מתאר בין השאר גם מוטאציות לשוניות ורעיוניות בדרך שדומה מאד לברירה-טבעית של גנים נבררים באבולוציה | כל שעליהם לעשות הוא לתרגם את הסימנים לכתב כנעני — והופ! לכל אורך התהליך סימנה העברית, הן בעיני מחולליו והן בעיני מתנגדיו הרבים, את האנטיתזה ליידיש: כנגד היידיש הגלותית, הרבנית וה"בעל-ביתית" עמדה העברית החילונית וה, שפת החלוצים עובדי האדמה - שפת המהפכה של העם היהודי ההופך להיות העם העברי בארצו |
|---|---|
| בעיתון נכתב שהיו מי שנמנעו מוויכוח על כך, על מנת להימנע מיחס מזלזל מצד בכירי המוסדות | הכתב כלל כ-70 עד 90 סימנים, חלקם דומים להירוגליפים מצריים |