לכאורה נראה כי יוסף בן מתתיהו סותר את עצמו, שהרי מצד אחד הוא טוען שאסור לבוז לעבודה זרה של הגויים, אך מצד שני הוא מסביר מדוע זה בלתי אפשרי של ילעגו להם? ניתן להגדיר את העבודה זרה באופן הבא: כל עבודה הנפנית כלפי נברא ולא כלפי הבורא היא עבודה זרה | בעבר תמך הרב שרקי ב"חטיבת " במפלגת , אך לקראת ב־2015 הודיע על תמיכתו ברשימת |
---|---|
מראשית התהוות העם ועד לימינו ישנו מאבק רעיוני בין שתי ההשקפות האלו בתוך עם ישראל עצמו | הוא שירמיהו י, ז — ח אומר: "מי לא יראך מלך הגויים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם מאין כמוך |
אלה הם יותר מנהגים היסטוריים מאשר אמונה אמיתית, תרבות ולא אמונה.
אם אדם הוא סנדלר, אזי באמצעות מלאכת הסנדלרות שלו הוא עובד את הבורא | יש להבין שזוהי עמדה נפלאה, כיון שהבנה זו יוצרת ריקנות באדם |
---|---|
תפיסה זו ראשיתה בימי עזרא, היא התעצמה אחרי חורבן בית השני, והגיע לשיאה אצל הוגים רפורמים, ואנטי־ציוניים במהלך המאה ה־19, בעקבות האמנציפציה ותהליכי החילון, ואצל הוגים אורתודוקסים, כתוצאה מהסתגרות וקיפאון של ההלכה והמחשבה |
הסופר כתב על ספר זה: ספר 'הכוזרי' אינו ספר במובן הרגיל | אומות העולם חייבות לעבור שלב בו אין כלל אמונה |
---|---|
ועל עבודה זו באמת אסור לצחוק | אלא שלאדם קשה מאד לקבל את החירות |