| המשפחה ישבה במסעדה על צלע הר, והמפולת דהרה לעברם עד שנעצרה במרחקמה מהם, וכולם - אחרי שזינקו מכיסאותיהם למצוא מסתור - התיישבו שוב לשולחן והמשיכו לאכול | הייתי רוצה לשמוע על זַן המשפחה שלנו, של מאיר ושל לאה ושלי, על טעויות שקל לטעות ולמרות זאת אין מי שיסלח, התאונות הרגילות, אני מתכוונת, פשעי הרצון |
|---|---|
| שלומי קשור בחוט אל שלומך, אבל פי אלף | וזה מרתק ומפחיד וכל מילה אמת |
בשכונות הפרוורים של חרונינגן החלונות גדולים ונמוכים, התביישתי בַּקלוּת שבה השגתי את מבוקשי, נבהלתי מהיותן שָלל זמין למבּטַי, אבל גם אני הייתי חסרת הגנה, אילו הסבו מעט את פניהן הן היו רואות אותי שם.
| כשגדלתי, כותבת הבת, הפכתי להיות עבורה צדו האחר של הקיר | שם, בתוך הבית, מתגוררת בתה יחד עם בעלה ועם שתי בנותיה הקטנות |
|---|---|
| משפחה יושבת יחד במכונית, האב נוהג, האישה יפהפייה במין רישול שובה לב, שני הילדים ערניים מאחור וכולם מפטפטים | ילדות עם שיער בהיר ודק שנשפך מבין האצבעות כמו קמח |