וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: חֲמוֹל עַל עַמֶּךָ | שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל, הָאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל |
---|---|
עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת: הַבֶּט נָא רַחֶם נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא צֹאן מַרְעִיתֶךָ | יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ |
תמה הפקיד החדש ושאל, מדוע הפקיד בעובר ושב, שאיחר להגיע לעבודה כמה פעמים, נתת לו התראה בטרם פוטר, ומדוע אני מפוטר מיד ללא התראה? יש קהילות בארץ ישראל שהנהיגו על פי השפעת מנהג הספרדים לומר תחלה וידוי, תפילת ו לפני שמתחילים והוא רחום.
12מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק: נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ | עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ |
---|---|
הקטע אל מלך ושלוש עשרה מידות הרחמים, וידוי, הקטע "מה נאמר", נפילת אפים, מזמור קל בתהילים, פסוקים מלוקטים מ ו, פיוט הפותח במילים "זכור ברית אברהם" ופזמונו החוזר "והושיענו למען שמך" אין זה הפיוט שאומרים האשכנזים בסליחות שלפני , מזמור כ בתהילים, ומסיימים כבכל יום | בזמן הזה, נהוג ברוב הקהילות לשים את הראש על הזרוע, ולא לעשות לא קידה ולא השתחוויה |