וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: חֲמוֹל עַל עַמֶּךָ שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל, הָאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת: הַבֶּט נָא רַחֶם נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא צֹאן מַרְעִיתֶךָ יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ

שיש פורים משולש, האם אומרים תחנון ביום ראשון? או כיון שבירושלים לא אומרים אז בכל

תמה הפקיד החדש ושאל, מדוע הפקיד בעובר ושב, שאיחר להגיע לעבודה כמה פעמים, נתת לו התראה בטרם פוטר, ומדוע אני מפוטר מיד ללא התראה? יש קהילות בארץ ישראל שהנהיגו על פי השפעת מנהג הספרדים לומר תחלה וידוי, תפילת ו לפני שמתחילים והוא רחום.

12
מדוע אומרים ‘תחנון’ אצל הגר”מ מאזוז בישיבה ביום העצמאות?
הרב חיים אמסלם, מגדולי וחשובי תלמידיו, שוחח עם חרדים 10 על השקפתו של ראש הישיבה ביחס לימי הזיכרון והעצמאות של מדינת ישראל
אמירת תחנון בבית כנסת כשיש אבל בבית כנסת
ורק סעודה שהוא בגדר הודאה שם חלקו מיושבי בהמד"ר, יכול הוא לעשות, וגם אחרים מצטרפים לו
שיש פורים משולש, האם אומרים תחנון ביום ראשון? או כיון שבירושלים לא אומרים אז בכל
תְּרוּפָה לֹא מָצָאנוּ: שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבׁשֶת פָּנֵינוּ
מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק: נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ
הקטע אל מלך ושלוש עשרה מידות הרחמים, וידוי, הקטע "מה נאמר", נפילת אפים, מזמור קל בתהילים, פסוקים מלוקטים מ ו, פיוט הפותח במילים "זכור ברית אברהם" ופזמונו החוזר "והושיענו למען שמך" אין זה הפיוט שאומרים האשכנזים בסליחות שלפני , מזמור כ בתהילים, ומסיימים כבכל יום בזמן הזה, נהוג ברוב הקהילות לשים את הראש על הזרוע, ולא לעשות לא קידה ולא השתחוויה

תחנון

לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם: 'אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם'.

20
כמה ימים לא אומרים תחנון מיום הכנסת
זמן טלית ותפלין הרשום בלוח של הישיבה הוא שעה בדיוק לפני הנץ, וזה ע"פ עדות החכם והתוכן ר' יהוסף שווארץ ראה בשו"ת איש מצליח חלק א' סימן ט"ו דף נ"ב ע"ב, ובהערות שיח אלעזר שם , ועוד פוסקים
אמירת תחנון ביום ירושלים
אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ
תחנון
אם כן אודה אם כבוד הרב יכתוב את כל הנוסח 4